ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- ארבעת המינים והלכותיהם
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אודט אוריידא בת תורקיה
לשיעור מעשי בנושא כשרות ההדס לחץ כאן
לשיעור מעשי הנושא כשרות הערבה לחץ כאן
לשיעור מעשי בנושא כשרות הלולב לחץ כאן
לשיעור מעשי בנושא כשרות האתרוג לחץ כאן
"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים ענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ד' אלוקיכם שבעת ימים". יש הבדל בין היום הראשון לבין שאר ימים, במקדש נטלו את ארבעת המינים כל שבעה, ובגבולין - כל שאר א"י - נטלו רק ביום הראשון. לאחר החורבן התקין רבן יוחנן בן זכאי שיטלו במדינה כל שבעה 1 . יוצא אם כן שבזמננו היום הראשון הוא מן התורה ולכן יש בו פסולים שאין בשאר הימים שבהם חובת הנטילה היא מדרבנן.
אתרוג
מין האתרוג
יש לוודא שהאתרוג איננו מורכב, כי מבחינה הלכתית לפי רוב האחרונים זה בעיה חמורה:
המשנ"ב והמג"א: פסלו משום שמורכב אינו מין אתרוג 2 . לבוש: פסל משום שנעבדה בו עבירה. מהר"ם אלשקר: פסל משום חסר. ויש שפסלו משום בל תוסיף שמוסיף על מיני הלולב.
לימון וחושחש הם המינים שאותם מרכיבים באתרוג מפני שהם חזקים.
ישנם שני סוגי סימנים במורכב פנימי וחיצוני.
חיצוני:
א. פיטם: באתרוג - הפיטם מורכב משושנתא (מעין עיגול) המחוברת ע"י דד (מקל קטן) לראש האתרוג, בד"כ בלימון - אין פיטם.
ב. בליטות: קליפת האתרוג - בנויה מבליטות בליטות. לעומתו הלימון והחושחש - חלקים.
ג. עוקץ: העוקץ, נקודת החיבור בין האתרוג לעץ, באתרוג: שקוע כלפי פנים, ופעמים גם בלימון וחושחש, אך לפעמים בלימון:העוקץ שווה או בולט מן הפרי.
פנימי:
ד. מבנה פנימי: באתרוג - יש כמה חלקים: קליפה דקה חיצונית כעין גלד או שעווה שקופים, קליפה עבה ירוקה/צהובה, בשר האתרוג לבן, וחדרי הזרע. גם בלימון ככל פירות הדר נמצא מבנה דומה אלא שהיחס בין החלקים שונה בין המינים.
באתרוג: בשר האתרוג הלבן עבה והמיץ מועט. בלימון: בשר הלימון הלבן דק והמיץ מרובה.
ה. גרעינים: באתרוג - הגרעינים לאורך האתרוג (עומדים) ובלימון - לרוחב הלימון (שוכבים).
ו. צורה: האתרוג רחב ואח"כ מתקצר (כמו מגדל).
המשנ"ב2 מביא בשם החת"ס שלמעשה אין סומכים על הסימנים אלא צריך לקנות אתרוג ממקום שמוחזק בכך שאתרוגיו לא מורכבים. (לצורך זה צריך כתב חזקה ובימינו הכשר שמעיד כל כך).
אתרוג תימני: האתרוג התימני הרבה יותר גדול, בדרך כלל אין לו פיטם. הוא קצת יותר חלק מהאתרוג הרגיל. אין בו מיץ - וסימניו מראים שהוא איננו מורכב, מפני שבלימון וחושחש יש מיץ (היום יש קצת מיץ גם באתרוג תימני בגלל האבקה מאתרוגים אחרים). הרבה מגדולי ישראל מהדרים לקחת אותו, מפני שבו אין חשש להרכבה, ואשכנזי שנוטל גם אותו בנוסף לרגיל, תבוא עליו ברכה.
פסול הדר
עיקר דין הדר נלמד מהאתרוג שכתוב עליו "פרי עץ הדר".
יש מחלוקת ראשונים אם פסול הדר קיים אף בשאר ימים ולמעשה דעת הרמ"א שדין זה שייך אף בשאר ימים ובדעת השו"ע נחלקו האחרונים 3 .
נפתח בשני כללים:
א. ראשית, ההתבוננות על האתרוג תעשה ממרחק סביר, היינו המרחק בו מתבוננים בד"כ על חפץ שמחזיקים ביד, שזה כ-30 ס"מ 4 . הטעם בדבר הוא שאין פגם בהדר האתרוג אם לא רואים זאת, והזכרנו את המדד להתבוננות רגילה.
ב. החלק העליון של האתרוג הוא החשוב ביותר.
הראשונים נחלקו מהו חוטמו של האתרוג:
רש"י - טבעת ההיקף של האתרוג ממנה מתחיל האתרוג להתקצר כלפי מעלה. רא"ש - כל השיפוע עד למעלה. ר"ן - רק מסביב לפיטם. לרמב"ם הפיטם. לדינא מחמירים ככל השיטות 5 .
בחלק העליון: כל שינוי מראה פוסל בכל שהוא (כנ"ל בפסולי הדר צריך שיראה). באתרוגים שבהם השיפוע קטן ממילא הדינים הם ביחס לאותו שיפוע בלבד. צריך לחפש אתרוג שהחלק העליון יהיה נקי, גם אם יש 'בלעטלך' או בליטה שאינן פוסלים, יש יותר הידור באתרוג נקי.
החלק התחתון: מהעוקץ בתחתית האתרוג ועד השיפוע הוא החלק שפחות נראה במראה ראשוני. ולכן אם יש פסול מראה במקום אחד הוא פוסל ברוב שטח האתרוג ואם ישנם שניים שלושה כאלו הם פוסלים כאשר הם מתפרסים ברוב שטח האתרוג (אף ששטחם העצמי קטן).
בדיקת שטח התפרסות הפסולים נעשית על ידי שמותחים ביניהם קו ובודקים אם השטח המתוחם הוא רוב שטח האתרוג.
המגן אברהם - סובר שגם אם הפסולים נמצאים ברוב ההיקף זה בכלל רוב שטח האתרוג ופוסל 6 . שולחן ערוך הרב - סובר שגם רוב האורך (גובה) פוסל ובודקים לפי הצד הקצר.
ג. מראה שיורד ע"י גירוד הינו כשר 7 .
אם רואים נקודה בחלק העליון בצבע שחור, לבן, חום כהה או אדום כהה (להרבה שיטות) אין לקחת את האתרוג. נקודה שחורה - נובעת מריסוס או מקוץ שנכנס בפנים, לבן - מחמת ריסוס. לפעמים הנקודות לא יורדות כי הן נכנסות לתוך האתרוג.
חום בהיר מותר.
חזזית - כלומר בליטה גדולה, מעין שלפוחית, הפרשה מוגלתית פוסלת 8 . חזיזית נחשבת מחלה של האתרוג בד"כ היא נמנעת ע"י ריסוס (היינו שכמעט ואינה מצויה בשוק).
יש שרצו לפסול גם אם יש כתמים בעלי מראה כשר אך הם משונים ממראה שאר האתרוג (כגון חום בהיר) בחלקו התחתון בשתי מקומות ככל פסולי מראה כי זה לא מהודר.
"בלעטלך" - היא תופעה שנוצרת מכך שעל האתרוג יש עלה שהתרכב בו והוא גורם לפריחה החיצונית עקב חוסר חמצן. ודאי שמבחינת הדר כתבו האחרונים שיש לחזר אחר אתרוג שאין בו בלעטלך בחלק העליון.
הראשונים נחלקו לגבי בלעטלך אם היא פוסלת גם כאשר אפשר למשש אותה היינו שהיא גבוהה קצת מפני האתרוג: תה"ד - הקל לומר שאף כשאפשר למשש את הבלעטלך הוא אינו פוסל כשאר פסולי מראה משום שזו רגילות שיהא באתרוג מראה זה בדרך גידולו וזה חלק ממראה האתרוג.
המהרי"ל - סובר שכל שהבלעטלך נימוש הוא פוסל ככל פסולי מראה.
למעשה - לכתחילה יש לחפש בלי בלעטלך אך אם יש בלעטלך ואינו נימוש -כשר, ואם הוא נימוש פסק הרמ"א 9 שיש להקל רק בשעת הדחק.
פסול חסר
פסול חסר מצוי בשוק כיון שכאשר סוחרים רואים אתרוג יפה עם נקודה שחורה, הם מגרדים אותו והוא נהיה חסר 10 .
עץ האתרוג הוא קוצני וזה גם יכול ליצור בעיית חסר.
סוג החסרון - אם האתרוג נפצע ונחסר ממנו חלק, זו בעיה בכשרות האתרוג 11 .
כאשר קוץ פוצע את האתרוג קשה לדעת אם הוא רק ניקב בנקב שאינו חסר או שהוא חסר, הרמ"א 11 , ומביאו המ"ב להלכה, כתב שאם הוא הגליד לגמרי כלומר האתרוג שיקם את עצמו בכך שהחור התמלא בקרום מתוכו - כשר. במידה ואין לאתרוג פיטם (והוא נפל על העץ) יש לבדוק שהגלד שם הוא גלד גמור - שכשר.
באתרוג תימני אין פיטם אלא בחוטמו לפעמים יש נקב. אם ידוע שנקב זה מגיע עד חדרי הזרע של האתרוג זו בעיה בכשרות האתרוג, במידה ויש ספק אם הנקב מגיע עד לחדרי הזרע האתרוג כשר 12 .
מיקום - פסול חסר פוסל בכל מקום בגוף האתרוג. כנ"ל יש באתרוג קליפה חיצונית דקה כגלד או שעווה שקופה אם נחסרה קליפה זו האתרוג כשר. אם נחסר חלק מן הקליפה הירוקה זו בעיה בכשרות האתרוג. נקלף מן הקליפה הלבנה האתרוג פסול 13 .
אם האתרוג נפל או נשרט צריף לשוטפו כי מהקליפה הדקה שמסביב יוצא מיץ וזה מקשה על הבדיקה.
זמן - השו"ע והרמ"א 14 פוסקים כי פסול חסר אינו פוסל בשאר ימים אלא ביום הראשון, ובו הוא פוסל מדין "ולקחתם" - שתהיה לקיחה תמה. הרמ"א 14 פסוק שגם כשהיום הראשון יוצא בשבת ואין חיוב נטילה מדאורייתא, אסור לחתוך מראה פסול כיון שיש לו שם של אתרוג פסול וזה פוסל 15 .
ראיה - פסול חסר לא נמדד על פי דרך הראיה הרגילה שהזכרנו בפסולי הדר, ולכן גם אם ימצא החסר בראיה בעיון יפסול שאין הפסול מחמת מראה האתרוג.
העוקץ - אם בחלקו התחתון של האתרוג ניטל העוקץ ונחשפת הגומא זו בעיה בכשרות האתרוג 16 , ולכן צריך שהעוקץ יהיה מחובר היטב. אם נפל חלק מהעוקץ אך לא נחשפה הגומא האתרוג מהודר. נפילת העוקץ מתרחשת בד"כ כשהאתרוג מתכווץ במהלך החג.
פיטם - לכל אתרוג מטבע ברייתו יש פיטם, בחלק מהאתרוגים הפיטם נופל בשלב ראשוני ואז האתרוג כשר כי זה חלק מגידולו. איך נדע מתי נפל? אם ישנו גלד בצבע קרם במקום בו אמור להיות הפיטם, זהו סימן שהפיטם נפל במהלך הגידול 17 .
במדה ונפלה השושנתא (העיגול הקטן שנמצא על הדד) - האתרוג כשר.
ניטל חלק מן הדד אך נשאר חלק הבולט מעל פני האתרוג - טוב להדר ליקח אחר אם יש.
ניטל הדד לגמרי ונחשפה גומא באתרוג - יש בעיה בכשרות האתרוג מדין חסר.
צבע
אתרוג בצבע ירוק ככרתי (כעשבי השדה) פסול 18 . מראה זה מלמד כי האתרוג לא סיים את בישולו ואינו פרי, וצריך ליטול פרי שנאמר "פרי עץ הדר". באתרוג תימני זה מצוי כי קוטפים אותו מוקדם כדי שלא יפגם.
ירוק כהה וירוק אדום צריכים בדיקה ושאלת חכם או ללמוד ע"י שימוש ת"ח.
חלק מהפוסקים 19 אומרים שגם אם חלק מהאתרוג התחיל להצהיב - האתרוג כשר, משום שהוא התחיל להבשיל והוי כהבשיל. ודאי שהאתרוגים המהודרים הם מצבע צהוב בהיר כשעווה, זהוב וחלמון. גם צהוב יותר מזה כשר.
צורה
אתרוג ככדור - פסול. וגם יש בעיה אם הוא כדור - כולו חוץ מהפיטם. וכן כמובן לא ריבוע. אלא מראה האתרוג הוא שיהיה כמגדל כלומר רחב ואח"כ מתקצר.
הידור נוסף - סימטריה, שהפיטם והעוקץ באותו קו. אין זה פסול אך כדאי לחזר אחר אתרוג כזה.
שיעור
האתרוג צריך להיות בשעור כביצה 20 כ57 סמ"ק ויש מבני ספרד 57 גר'.
הצל"ח מצריך שיהיה כגודל שתי ביצים (כמאה גרם) ולכן יש להעדיף גודל של שתי ביצים.
לפעמים ומשום ההשקיה המרובה קודם לקטיף מתמעט גודל האתרוג בזמן קצר וצריך לשים לב שהוא אינו פחות מהשיעור.
פסולי לולב כגוף כפוף וכדומה לא פוסלים באתרוג (יש צד שיש בזה יותר הידור אבל לא מדינא).
^ 1.. סוכה מא, א; תרנ"ח,א.
^ 2.. תרמ"ח ס"ק סה.
^ 3.. דעת הגרע"י והרב אליהו ב"הלכות חגים" להקל. ועיין סי' תרמט ס"ק ל במ"ב, ובבאה"ל ד"ה מפני בסעיף ה.
^ 4.. המבי"ט כותב שגם אם בהסתכלות מדוקדקת בקירוב לעין ניראת נקודה שחורה או מראה פסול, אם בסתמא לא רואים, כשר. משנ"ב תרמ"ח ס"ק מו.
^ 5.. תרמח, ט.
^ 6.. משנ"ב תרמח ס"ק לז.
^ 7.. משנ"ב שם ס"ק מ בשם המבי"ט משום שהוא אינו מעצמות האתרוג.
^ 8.. תרמח, ט.
^ 9.. שם, יג.
^ 10. . כאן המקום לציין כי כאשר משפשפים אתרוג הוא מפריש שמן אתרי,שמן זה יוצר כתם באתרוג לאחר זמן שיכול להתפתח למראה פוסל. ולכן אם שפשף את האתרוג יעביר את השמן במעט מים.
^ 11.. שם, ב.
^ 12.. שם, ג ומשנ"ב.
^ 13.. שם, ו.
^ 14.. תרמט, ה.
^ 15.. שו"ע תרמח, יד מתיר לכתחילה להסיר מראה פסול אך לא ביו"ט.
^ 16.. שם, ח.
^ 17. . הערה חשובה: בכל מקרה של אי ידיעה או ספק בזיהוי הצבע וכדומה יש לשאול מורה הוראה.
^ 18.. שם, כא.
^ 19.. חזו"ע ע"מ רנ"ו.
^ 20.. תרמח, כב.
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד עניינו של ההדס- השורש המשותף לכל אחד מישראל
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
חג החירות
קשה עליי פרידתכם
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך נהנים כשעובדים קשה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.
לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.
דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.
דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.
לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
לקראת הנישואין הכנה לפגישות
בבסיס הכל - התפילה | גיל החתונה בזמננו | למה להתחתן? | שלב החיפושים | מתי להתחיל? | איך יודעים שזה מתאים? |ההבדלים בין איש לאישה | שלבי התפתחות הקשר | דגשים כלליים לפגישות.
תפילה מהות התפילה: חיבור עמוק לבורא
הרב מסביר כי התפילה אינה רק פעולה טכנית שאנו חייבים לצאת בה ידי חובה, אלא "עבודה שבלב" שנועדה לבטא התבטלות, עבדות ורצון אמיתי לקרבה ולדבקות עם בורא עולם. בנוסף, מודגש כי ההלכות השונות והמבנה הקבוע של התפילות נועדו לרומם את שאיפותינו הרוחניות ולחזק בנו את ההכרה התמידית שכל השפע בחיינו מגיע אך ורק מאת השם.
רביבים חטא המרגלים כמבחן אמונה לדורות
כשם שצום תשעה באב חמור מצום י"ז בתמוז, כך מכמה בחינות חטא המרגלים חמור מחטא העגל | שני החטאים היסודיים של דור המדבר מלווים את ישראל בכל הדורות | המרגלים חטאו בכך שלא הבינו את ערכה של הארץ ולא אהבו אותה | מי שכופר בערכה של ארץ ישראל, כופר ביכולת לגלות את דבר ה' בארץ | רוב מי שמבינים את ערכה של ארץ ישראל, מוצאים דרכים מעשיות כיצד להחזיק בארץ וליישבה תוך התמודדות עם האתגרים הקשים נדמה שהוויכוח על ארץ ישראל מבוסס על טענות ריאליות, האם ויתור על שטחים ימנע מלחמה או יקרב מלחמה? האם ניתן להחיל את הריבונות על יהודה ושומרון בלא לתת אזרחות לנוכרים שאינם מזדהים עם המדינה היהודית? אולם בפועל אנו מוצאים עובדה מעניינת. הרוב המוחלט של מי שאינם מבינים את ערכה המקודש של הארץ, מוצאים שיש קושי ליישבה ורוצים לסגת מחלקים ממנה, ולימים מתברר שהביאו אסונות על עם ישראל
אורות ישראל ותחייתו הורדת הרעיונות למעשה
השיעור מדגיש כי רוח ההלכה המעשית, באמצעות התורה שבעל פה, מספקת הדרכה מסודרת המהווה בסיס יציב וחיוני לבניית חיי רוח שלמים וקבועים ללא דילוג על שלבים. לעומת זאת, "רוח סער" המחפשת אידיאלים גבוהים ללא עיגון מעשי בסדרי החיים, כפי שבא לידי ביטוי בנצרות או בגישות קיצוניות, מנותקת מן המציאות ואינה מסוגלת להתקיים לאורך זמן.
כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש אב
אבלות בתשעה באב בשגרת החיים | רמת ההחמרה בכשרות (בדיקת תולעים וחרקים) | קריאת שם לתינוק על שם קרוב משפחה שנפטר | מפגשים ושיח עם הציבור החילוני | אחדות ישראל ושילוב כלל העם (משל החלבנה) | כוונה בתפילה.
בין המצרים עניינם של תשעת הימים ובית המקדש
הרב מדגיש, על בסיס דברי הרמב"ם, שהתעניות אינן רק ביטוי של אבל על החורבן, אלא קריאה עמוקה לחזרה בתשובה ולהכרה בהשגחה העליונה מתוך תקווה וציפייה פעילה לבניין המקדש. בנוסף, דרך משלים שונים ותורתו של האר"י הקדוש, השיעור מסביר שעבודת ה' האמיתית דורשת התעוררות פנימית, ענווה, אהבת ישראל וכיסופים מתמידים של הנשמה להתגלות השכינה.
