ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- ארבעת המינים והלכותיהם
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אודט אוריידא בת תורקיה
לשיעור מעשי בנושא כשרות ההדס לחץ כאן
לשיעור מעשי הנושא כשרות הערבה לחץ כאן
לשיעור מעשי בנושא כשרות הלולב לחץ כאן
לשיעור מעשי בנושא כשרות האתרוג לחץ כאן
"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים ענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ד' אלוקיכם שבעת ימים". יש הבדל בין היום הראשון לבין שאר ימים, במקדש נטלו את ארבעת המינים כל שבעה, ובגבולין - כל שאר א"י - נטלו רק ביום הראשון. לאחר החורבן התקין רבן יוחנן בן זכאי שיטלו במדינה כל שבעה 1 . יוצא אם כן שבזמננו היום הראשון הוא מן התורה ולכן יש בו פסולים שאין בשאר הימים שבהם חובת הנטילה היא מדרבנן.
אתרוג
מין האתרוג
יש לוודא שהאתרוג איננו מורכב, כי מבחינה הלכתית לפי רוב האחרונים זה בעיה חמורה:
המשנ"ב והמג"א: פסלו משום שמורכב אינו מין אתרוג 2 . לבוש: פסל משום שנעבדה בו עבירה. מהר"ם אלשקר: פסל משום חסר. ויש שפסלו משום בל תוסיף שמוסיף על מיני הלולב.
לימון וחושחש הם המינים שאותם מרכיבים באתרוג מפני שהם חזקים.
ישנם שני סוגי סימנים במורכב פנימי וחיצוני.
חיצוני:
א. פיטם: באתרוג - הפיטם מורכב משושנתא (מעין עיגול) המחוברת ע"י דד (מקל קטן) לראש האתרוג, בד"כ בלימון - אין פיטם.
ב. בליטות: קליפת האתרוג - בנויה מבליטות בליטות. לעומתו הלימון והחושחש - חלקים.
ג. עוקץ: העוקץ, נקודת החיבור בין האתרוג לעץ, באתרוג: שקוע כלפי פנים, ופעמים גם בלימון וחושחש, אך לפעמים בלימון:העוקץ שווה או בולט מן הפרי.
פנימי:
ד. מבנה פנימי: באתרוג - יש כמה חלקים: קליפה דקה חיצונית כעין גלד או שעווה שקופים, קליפה עבה ירוקה/צהובה, בשר האתרוג לבן, וחדרי הזרע. גם בלימון ככל פירות הדר נמצא מבנה דומה אלא שהיחס בין החלקים שונה בין המינים.
באתרוג: בשר האתרוג הלבן עבה והמיץ מועט. בלימון: בשר הלימון הלבן דק והמיץ מרובה.
ה. גרעינים: באתרוג - הגרעינים לאורך האתרוג (עומדים) ובלימון - לרוחב הלימון (שוכבים).
ו. צורה: האתרוג רחב ואח"כ מתקצר (כמו מגדל).
המשנ"ב2 מביא בשם החת"ס שלמעשה אין סומכים על הסימנים אלא צריך לקנות אתרוג ממקום שמוחזק בכך שאתרוגיו לא מורכבים. (לצורך זה צריך כתב חזקה ובימינו הכשר שמעיד כל כך).
אתרוג תימני: האתרוג התימני הרבה יותר גדול, בדרך כלל אין לו פיטם. הוא קצת יותר חלק מהאתרוג הרגיל. אין בו מיץ - וסימניו מראים שהוא איננו מורכב, מפני שבלימון וחושחש יש מיץ (היום יש קצת מיץ גם באתרוג תימני בגלל האבקה מאתרוגים אחרים). הרבה מגדולי ישראל מהדרים לקחת אותו, מפני שבו אין חשש להרכבה, ואשכנזי שנוטל גם אותו בנוסף לרגיל, תבוא עליו ברכה.
פסול הדר
עיקר דין הדר נלמד מהאתרוג שכתוב עליו "פרי עץ הדר".
יש מחלוקת ראשונים אם פסול הדר קיים אף בשאר ימים ולמעשה דעת הרמ"א שדין זה שייך אף בשאר ימים ובדעת השו"ע נחלקו האחרונים 3 .
נפתח בשני כללים:
א. ראשית, ההתבוננות על האתרוג תעשה ממרחק סביר, היינו המרחק בו מתבוננים בד"כ על חפץ שמחזיקים ביד, שזה כ-30 ס"מ 4 . הטעם בדבר הוא שאין פגם בהדר האתרוג אם לא רואים זאת, והזכרנו את המדד להתבוננות רגילה.
ב. החלק העליון של האתרוג הוא החשוב ביותר.
הראשונים נחלקו מהו חוטמו של האתרוג:
רש"י - טבעת ההיקף של האתרוג ממנה מתחיל האתרוג להתקצר כלפי מעלה. רא"ש - כל השיפוע עד למעלה. ר"ן - רק מסביב לפיטם. לרמב"ם הפיטם. לדינא מחמירים ככל השיטות 5 .
בחלק העליון: כל שינוי מראה פוסל בכל שהוא (כנ"ל בפסולי הדר צריך שיראה). באתרוגים שבהם השיפוע קטן ממילא הדינים הם ביחס לאותו שיפוע בלבד. צריך לחפש אתרוג שהחלק העליון יהיה נקי, גם אם יש 'בלעטלך' או בליטה שאינן פוסלים, יש יותר הידור באתרוג נקי.
החלק התחתון: מהעוקץ בתחתית האתרוג ועד השיפוע הוא החלק שפחות נראה במראה ראשוני. ולכן אם יש פסול מראה במקום אחד הוא פוסל ברוב שטח האתרוג ואם ישנם שניים שלושה כאלו הם פוסלים כאשר הם מתפרסים ברוב שטח האתרוג (אף ששטחם העצמי קטן).
בדיקת שטח התפרסות הפסולים נעשית על ידי שמותחים ביניהם קו ובודקים אם השטח המתוחם הוא רוב שטח האתרוג.
המגן אברהם - סובר שגם אם הפסולים נמצאים ברוב ההיקף זה בכלל רוב שטח האתרוג ופוסל 6 . שולחן ערוך הרב - סובר שגם רוב האורך (גובה) פוסל ובודקים לפי הצד הקצר.
ג. מראה שיורד ע"י גירוד הינו כשר 7 .
אם רואים נקודה בחלק העליון בצבע שחור, לבן, חום כהה או אדום כהה (להרבה שיטות) אין לקחת את האתרוג. נקודה שחורה - נובעת מריסוס או מקוץ שנכנס בפנים, לבן - מחמת ריסוס. לפעמים הנקודות לא יורדות כי הן נכנסות לתוך האתרוג.
חום בהיר מותר.
חזזית - כלומר בליטה גדולה, מעין שלפוחית, הפרשה מוגלתית פוסלת 8 . חזיזית נחשבת מחלה של האתרוג בד"כ היא נמנעת ע"י ריסוס (היינו שכמעט ואינה מצויה בשוק).
יש שרצו לפסול גם אם יש כתמים בעלי מראה כשר אך הם משונים ממראה שאר האתרוג (כגון חום בהיר) בחלקו התחתון בשתי מקומות ככל פסולי מראה כי זה לא מהודר.
"בלעטלך" - היא תופעה שנוצרת מכך שעל האתרוג יש עלה שהתרכב בו והוא גורם לפריחה החיצונית עקב חוסר חמצן. ודאי שמבחינת הדר כתבו האחרונים שיש לחזר אחר אתרוג שאין בו בלעטלך בחלק העליון.
הראשונים נחלקו לגבי בלעטלך אם היא פוסלת גם כאשר אפשר למשש אותה היינו שהיא גבוהה קצת מפני האתרוג: תה"ד - הקל לומר שאף כשאפשר למשש את הבלעטלך הוא אינו פוסל כשאר פסולי מראה משום שזו רגילות שיהא באתרוג מראה זה בדרך גידולו וזה חלק ממראה האתרוג.
המהרי"ל - סובר שכל שהבלעטלך נימוש הוא פוסל ככל פסולי מראה.
למעשה - לכתחילה יש לחפש בלי בלעטלך אך אם יש בלעטלך ואינו נימוש -כשר, ואם הוא נימוש פסק הרמ"א 9 שיש להקל רק בשעת הדחק.
פסול חסר
פסול חסר מצוי בשוק כיון שכאשר סוחרים רואים אתרוג יפה עם נקודה שחורה, הם מגרדים אותו והוא נהיה חסר 10 .
עץ האתרוג הוא קוצני וזה גם יכול ליצור בעיית חסר.
סוג החסרון - אם האתרוג נפצע ונחסר ממנו חלק, זו בעיה בכשרות האתרוג 11 .
כאשר קוץ פוצע את האתרוג קשה לדעת אם הוא רק ניקב בנקב שאינו חסר או שהוא חסר, הרמ"א 11 , ומביאו המ"ב להלכה, כתב שאם הוא הגליד לגמרי כלומר האתרוג שיקם את עצמו בכך שהחור התמלא בקרום מתוכו - כשר. במידה ואין לאתרוג פיטם (והוא נפל על העץ) יש לבדוק שהגלד שם הוא גלד גמור - שכשר.
באתרוג תימני אין פיטם אלא בחוטמו לפעמים יש נקב. אם ידוע שנקב זה מגיע עד חדרי הזרע של האתרוג זו בעיה בכשרות האתרוג, במידה ויש ספק אם הנקב מגיע עד לחדרי הזרע האתרוג כשר 12 .
מיקום - פסול חסר פוסל בכל מקום בגוף האתרוג. כנ"ל יש באתרוג קליפה חיצונית דקה כגלד או שעווה שקופה אם נחסרה קליפה זו האתרוג כשר. אם נחסר חלק מן הקליפה הירוקה זו בעיה בכשרות האתרוג. נקלף מן הקליפה הלבנה האתרוג פסול 13 .
אם האתרוג נפל או נשרט צריף לשוטפו כי מהקליפה הדקה שמסביב יוצא מיץ וזה מקשה על הבדיקה.
זמן - השו"ע והרמ"א 14 פוסקים כי פסול חסר אינו פוסל בשאר ימים אלא ביום הראשון, ובו הוא פוסל מדין "ולקחתם" - שתהיה לקיחה תמה. הרמ"א 14 פסוק שגם כשהיום הראשון יוצא בשבת ואין חיוב נטילה מדאורייתא, אסור לחתוך מראה פסול כיון שיש לו שם של אתרוג פסול וזה פוסל 15 .
ראיה - פסול חסר לא נמדד על פי דרך הראיה הרגילה שהזכרנו בפסולי הדר, ולכן גם אם ימצא החסר בראיה בעיון יפסול שאין הפסול מחמת מראה האתרוג.
העוקץ - אם בחלקו התחתון של האתרוג ניטל העוקץ ונחשפת הגומא זו בעיה בכשרות האתרוג 16 , ולכן צריך שהעוקץ יהיה מחובר היטב. אם נפל חלק מהעוקץ אך לא נחשפה הגומא האתרוג מהודר. נפילת העוקץ מתרחשת בד"כ כשהאתרוג מתכווץ במהלך החג.
פיטם - לכל אתרוג מטבע ברייתו יש פיטם, בחלק מהאתרוגים הפיטם נופל בשלב ראשוני ואז האתרוג כשר כי זה חלק מגידולו. איך נדע מתי נפל? אם ישנו גלד בצבע קרם במקום בו אמור להיות הפיטם, זהו סימן שהפיטם נפל במהלך הגידול 17 .
במדה ונפלה השושנתא (העיגול הקטן שנמצא על הדד) - האתרוג כשר.
ניטל חלק מן הדד אך נשאר חלק הבולט מעל פני האתרוג - טוב להדר ליקח אחר אם יש.
ניטל הדד לגמרי ונחשפה גומא באתרוג - יש בעיה בכשרות האתרוג מדין חסר.
צבע
אתרוג בצבע ירוק ככרתי (כעשבי השדה) פסול 18 . מראה זה מלמד כי האתרוג לא סיים את בישולו ואינו פרי, וצריך ליטול פרי שנאמר "פרי עץ הדר". באתרוג תימני זה מצוי כי קוטפים אותו מוקדם כדי שלא יפגם.
ירוק כהה וירוק אדום צריכים בדיקה ושאלת חכם או ללמוד ע"י שימוש ת"ח.
חלק מהפוסקים 19 אומרים שגם אם חלק מהאתרוג התחיל להצהיב - האתרוג כשר, משום שהוא התחיל להבשיל והוי כהבשיל. ודאי שהאתרוגים המהודרים הם מצבע צהוב בהיר כשעווה, זהוב וחלמון. גם צהוב יותר מזה כשר.
צורה
אתרוג ככדור - פסול. וגם יש בעיה אם הוא כדור - כולו חוץ מהפיטם. וכן כמובן לא ריבוע. אלא מראה האתרוג הוא שיהיה כמגדל כלומר רחב ואח"כ מתקצר.
הידור נוסף - סימטריה, שהפיטם והעוקץ באותו קו. אין זה פסול אך כדאי לחזר אחר אתרוג כזה.
שיעור
האתרוג צריך להיות בשעור כביצה 20 כ57 סמ"ק ויש מבני ספרד 57 גר'.
הצל"ח מצריך שיהיה כגודל שתי ביצים (כמאה גרם) ולכן יש להעדיף גודל של שתי ביצים.
לפעמים ומשום ההשקיה המרובה קודם לקטיף מתמעט גודל האתרוג בזמן קצר וצריך לשים לב שהוא אינו פחות מהשיעור.
פסולי לולב כגוף כפוף וכדומה לא פוסלים באתרוג (יש צד שיש בזה יותר הידור אבל לא מדינא).
^ 1.. סוכה מא, א; תרנ"ח,א.
^ 2.. תרמ"ח ס"ק סה.
^ 3.. דעת הגרע"י והרב אליהו ב"הלכות חגים" להקל. ועיין סי' תרמט ס"ק ל במ"ב, ובבאה"ל ד"ה מפני בסעיף ה.
^ 4.. המבי"ט כותב שגם אם בהסתכלות מדוקדקת בקירוב לעין ניראת נקודה שחורה או מראה פסול, אם בסתמא לא רואים, כשר. משנ"ב תרמ"ח ס"ק מו.
^ 5.. תרמח, ט.
^ 6.. משנ"ב תרמח ס"ק לז.
^ 7.. משנ"ב שם ס"ק מ בשם המבי"ט משום שהוא אינו מעצמות האתרוג.
^ 8.. תרמח, ט.
^ 9.. שם, יג.
^ 10. . כאן המקום לציין כי כאשר משפשפים אתרוג הוא מפריש שמן אתרי,שמן זה יוצר כתם באתרוג לאחר זמן שיכול להתפתח למראה פוסל. ולכן אם שפשף את האתרוג יעביר את השמן במעט מים.
^ 11.. שם, ב.
^ 12.. שם, ג ומשנ"ב.
^ 13.. שם, ו.
^ 14.. תרמט, ה.
^ 15.. שו"ע תרמח, יד מתיר לכתחילה להסיר מראה פסול אך לא ביו"ט.
^ 16.. שם, ח.
^ 17. . הערה חשובה: בכל מקרה של אי ידיעה או ספק בזיהוי הצבע וכדומה יש לשאול מורה הוראה.
^ 18.. שם, כא.
^ 19.. חזו"ע ע"מ רנ"ו.
^ 20.. תרמח, כב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
לנתיבות ישראל עומק השופר: זיכרון, חירות והמלכה
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
השיעור עוסק במשמעות הפנימית של ראש השנה ומצוות השופר כחיבור בין יראה, חירות אמתית וזיכרון לפני השם. דרך דמותו של דוד המלך ונשמת כלל ישראל, מוסבר כיצד השאיפה לקרבת אלוקים והמלכת הבורא מעניקות חיות ומשמעות לכל רבדי המציאות.
כי תבוא שמחת המצוות וההידמות לדרכי השם
שיחת מוצ"ש פרשת כי תבוא
השיעור עוסק בחשיבות קיום המצוות והישיבה בארץ ישראל מתוך שמחה וברית, ומתמקד בחובת האדם להידמות למידותיו של הקדוש ברוך הוא. דרך סוגיות של גמילות חסדים ואהבת ישראל, מובהר הצורך לחבר בין הנטייה הטבעית לטוב לבין הדרכתה והכוונתה של התורה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת בבא מציעא
נושאי הפרקים במסכת בבא מציעא והסדר שלהם. ומה הוא הכלל השוזר את ההנהגות השונות בדיני ספיקות.
