שביעי של פסח ביום שישי

קיבוץ הנחיות מעשיות לשביעי של פסח שחל ביום שישי: עירוב תבשילין, זמני כניסת ויציאת חג ושבת, אכילת חמץ וקטניות בשבת, מנהג המימונה ועוד.

גודל טקסט
השנה שביעי של פסח חל ביום שישי, ומכיוון שכך יש דינים מעשיים שונים מאשר בכל שנה רגילה. קיבצנו כאן את הדברים שצריך לדעת:
c51230d0-f101-46ed-b78e-32f800064b2c.jpg
צילום: ישיבה


א. עירוב תבשילין. בערב חג (יום חמישי) עושים עירוב תבשילין. לוקחים מצה שלמה ועוד תבשיל (ויש שנהגו לקחת ביצה קשה), מגביה את העירוב ומברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב". 
לאחר מכן אומרים:
"בדין זה יהא שרי לן לאפויי ולבשולי" - בערוב זה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל 
"ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמיעבד כל צרכנא" - ולהטמין ולהדליק נר לעשות כל צרכינו "מיום טוב לשבת ולכל בני העיר הזאת" (או לכל מי שירצה בפרט).
צריך לשמור את העירוב עד שבת, ובשבת נהגו להשתמש במצה כלחם משנה בסעודת ליל שבת ובוקר שבת, ולאכול אותה ואת התבשיל בסעודה שלישית.
גם מי שלא מתכנן לבשל בחג לצורך שבת צריך להשאיר עירוב תבשילין, גם בשביל הדלקת נרות שבת וגם בשביל שיוכל להניח את האוכל לשבת על הפלטה לפני צאת הכוכבים.
להרחבה ודינים נוספים בעניין עירוב תבשילין - לחצו כאן.

ב. קביעת סעודה סמוך לשבת. כמו בכל שבת, ראוי להימנע מלקבוע סעודה סמוך לכניסת שבת, משעה עשירית (כשעתיים לפני שבת).

ג. קידוש בליל שבת.
בקידוש שבליל שבת לא אומרים נוסח של הבדלה, מכיוון שהבדלה אומרים רק שעוברים מקדושה חמורה לקדושה קלה, ושבת היא קדושה חמורה יותר מיום טוב. 

ד. הדלקת נרות שבת. את נרות שבת מדליקים באופן של העברה מאש קיימת, ולא מדליקים אש חדשה. מדליקים את הנרות בזמן כניסת שבת, כל עיר לפי הזמן שלה. אחרי ההדלקה יש להקפיד שלא לכבות את הגפרור, אלא להניח אותו שיכבה מעצמו.
ניתן לבדוק את זמן הדלקת נרות ושאר הזמנים במאות ערים בארץ ובעולם בלוח השנה של אתר ישיבה.

ה. אכילת חמץ בשבת. בשו"ת שנערך עם הרב הראשי לישראל דוד לאו, הרב הדגיש שקונים את החמץ חזרה מהגוי רק במוצאי שבת, ולכן בשבת עצמה אין לאכול את החמץ שנמכר לגוי (ובנוסף יש בעיה של מוקצה). רק במוצאי שבת ניתן לאכול חמץ, ובשבת ממשיכים לאכול מצות ואוכל הכשר לפסח. 
ממילא, גם את חגיגות המימונה עורכים במוצאי שבת, ולא בשבת עצמה.

ו. קטניות בשבת לאשכנזים. מותר לאשכנזים לאכול קטניות בשבת אסרו חג, אך הפוסקים כתבו שלא מומלץ לבשל במהלך החג לצורך השבת גם מחשש שיטעם מהתבשיל, וגם מחשש שיתבלבלו וייקחו ממוצרי החמץ (שהרי לרוב האשכנזים מאחסנים את הקטניות יחד עם מוצרי החמץ שנמכרו לגוי).
לכן, יכולים לאכול קטניות שמוכנות לאכילה מיד כגון חומוס וטחינה הכשרים לפסח.
במידה ויש צורך גדול לבשל קטניות לצורך השבת, ניתן לבשל כשמקפידים על החששות הללו, בתנאי שעשו עירוב תבשילין ומשתמשים בכלי פסח שלא ישתמשו בהם עוד בשנה הזו. לקראת הפסח הבא יהיה מותר להשתמש בכלים האלו לכתחילה, ולא יהיה צורך להכשיר אותם. 
בחול המועד (עד יום חמישי) אמנם ניתן לבשל קטניות לצורך אסרו חג גם בלי עירוב תבשילין, אך צריך להקפיד על שאר הנקודות שהוזכרו (יקפידו שלא לטעום, שלא להתבלבל ולקחת מוצרי חמץ ולהשתמש בכלי פסח שלא ישתמשו בו עוד השנה).
כמובן, אם ספרדי הכין קטניות, אין שום מניעה שאשכנזי יאכל ממנו בשבת אסרו חג.

ז. מקלחת ביום טוב. לספרדים הנוהגים כדעת השו"ע אפשר להתקלח במים חמים שהתחממו על ידי דוד שמש, או במקרה שהתחממו בדוד החשמל מערב יום טוב או באמצעות שעון שבת.
לאשכנזים הנוהגים כדעת רמ"א אין לרחוץ את כל הגוף בבת אחת, אלא כל חלק לבד, ולחילופין את כולו אך לא בבת אחת.
במקום הצורך גם אשכנזים יכולים להקל ולנהוג כדעת השו"ע.
להרחבה ומקורות בעניין זה לחצו כאן.

מועדים לשמחה!