האם יש בעיה בכך שאדם חושב על רכוש הזולת עוד טרם פנה אליו במטרה לרכוש אותו? המדובר הוא כשהוא אינו יודע אם הזולת רוצה בכלל למכור או לא. מהם גדרי לא תתאוה?

מדברי הפוסקים נראה שאיסור לא תחמוד הוא רק אם האדם מימש באיזו דרך את רצונו כגון ששכנע את השני למכור לו. ואע"פ כן, ישנם ממפרשי התורה שכתבו שיש איסור לא תתאוה גם על עצם החמדה בלב. ובכלל, יש לדעת, שתיקון המידות מכוון את האדם לשמוח בחלקו ולא לחשוב בדרך תאווה על דברים שמשמיים זיכו אותם לאחרים.