ראיתי שיש בעיה לשבת על ספסל נדנדה בזמן נידת האישה. האם זו חומרה? האם יש מקום להקל? מדובר על ספסל רחב שאין חשש לנגיעה. אם אסור - האם האיסור הוא רק להתנדנד או שבכלל אסור לשבת על ספסל כזה גם בלי להתנדנד?

שלום וברכה! עניין זה מופיע בחלק מן הראשונים, ואילו ראשונים אחרים לא הזכירו זאת. בבית יוסף מופיע שהאשכנזים נוהגים לאסור זאת והספרדים לא, וכך בפסיקה, השולחן ערוך לא הזכיר איסור זה ואילו הרמ"א הביא אותו. בדורות האחרונים, האשכנזים מחמירים בכך, ואילו בין הספרדים יש מנהגים שונים: הנוהגים כשו"ע וכשיטת הגר"ע יוסף זצ"ל אינם מחמירים בכך, ואילו הנוהגים כבן איש חי וכשיטת הגר"מ אליהו זצ"ל נהגו גם הם באיסור זה. לגבי השאלה האם זו "חומרה" או שניתן להקל בכך – לאותן קהילות שנהגו בכך הרי זה מנהג מחייב, ואדם מקהילות אלה אינו יכול להחליט באופן אישי שהוא אינו נוהג בכך. לגבי ספסל רחב שאין בו חשש לנגיעה – לאיסור זה ניתנו טעמים שונים, כשחשש הנגיעה הוא רק אחד מהם. למעשה כותבים הפוסקים האוסרים, שגם כאשר הספסל הוא ארוך ואין נוגעים זה בזה אסור. גם כאשר בני הזוג אינם מתנדנדים באופן מכוון, אם זו נדנדה וכדומה, שדרכה להתנדנד כאשר יושבים עליה, אסור לשבת עליה. מקורות: שו"ע יו"ד קצ"ה, ה. טהרת הבית י"ב, כ. דרכי טהרה ה', מו-נג. איש ואשה ז', ח-ט.