שלום כבוד הרב מה הכוונה: כל זמן שדרך הכרח (בסוף) קטע מספר החינוך מצוה לח - שלא לחמוד שלא להעלות במחשבתנו לעשות תחבולה לקחת לנו מה שהוא לזולתנו מאחינו. שנאמר [שמות כ’, י"ד] לא תחמוד בית רעך וגו’. וכבר הוכיחו זכרונם לברכה מפסוק אחר, דכתיב [דברים ז’, כ"ה] לא תחמוד וגו’ ולקחת לך, שאיסור לאו דלא תחמוד אינו נגמר עד שיעשה בו מעשה (לדוגמא לקח) . ואפילו נתן הדמים לחבירו על החפץ עובר גם כן על לאו דלא תחמוד, שאין לאו דלא תחמוד נתקן (העוון) בנתינת הדמים (הכסף) כל זמן שדרך הכרח לקחו ממנו , כן הוא הפירוש האמיתי לרבותינו זכרונם לברכה. תודה

שלום וברכה שאלתך נענתה במסגרת פרויקט "פרשנילקריאת התשובה לחץ כאן בברכת התורה, מערכת האתר