שלום רב לכבוד הרב לאחרונה אני משתדל מאוד לשמור את העניים ואת הברית ברוך ה'. אך לאחר תיקון ליל שבועות שהקדוש ברוך הוא זיכה אותי להישאר ער כל הלילה וללמוד תורה, כאשר חזרנו מבית הכנסת לאחר תפילת שחרית אכלנו משהו והלכנו לישון. קצת לפני שהצלחתי לישון עלו בראשי מחזות לא טובים תמונות כנראה של נשים שבעוונותיי הרבים הסתכלתי עליהם פעם ולא ייחסתי חשיבות רק רציתי להעלים אותם את האמת לא בהצלחה הרב. לאחר כמה שניות אני מרגיש שיוצא לי טיפות קרי בעל כורחי בלי שיכולתי לעשות דבר מה. לא סתם אני מספר לרב את המקרה אלה שעלו לי כמה שאלות. 1) האם לאחר 3 שבועות שהקדוש ברוך הוא עוזר לי לשמור את הברית זה נקרא שפגמתי? 2) האם זה באשמתי? הרי לא יכולתי אפילו להסתכל על תמונות לא צנועות בגלל החג זאת אומרת שהעיניים שלי היום שמורות לפחות 12 שעות כך שאני לא יודע אך פתאום זה צץ. 3) שמעתי הרצאות של רבנים שאומרים שהקדוש ברוך הוא מנסה את הצדיקים ובגלל שהוא אוהב אותם הוא מנסה אותם. האם יש לסמוך על זה?

שלום וברכה, אשריך שאתה מתחזק בשמירת העיניים ובלימוד תורה. 1-2. חלילה להיכנס לעצבות וייאוש מזה. בפרט שלפי מה שאתה מתאר הדבר היה באונס, ואונס כידוע רחמנא פטריה, ולא ניתנה התורה למלאכי השרת. אולי זה קשור לדברים שראית פעם, וכיום אתה ב"ה זוכה לשמור על העיניים. יש להמשיך את ההתחזקות בעבודת ה' בשמחה. וכדאי להוסיף בלימוד תורה שזה עיקר התיקון לעניין זה (ראה משנה ברורה תרטו ג, כתר ראש קלג בשם הגר"א, תניא אגרת התשובה פ"ט, חזון עובדיה ימים נוראים עמ' ריח). 3. זה נכון שהקב"ה מנסה דווקא את הצדיקים כדי לזכות אותם ולהוציא מן הכח אל הפועל את צדקתם. כך נאמר בפסוק (תהלים יא ה): "ה' צדיק יבחן". ופירש שם רש"י: "אך כן מדתו של הקדוש ברוך הוא לייסר ולנסות הצדיקים ולא את הרשעים, הפשתני הזה כל זמן שיודע שפשתנו יפה הוא מקיש עליה וכשאינו יפה הוא ממעט בכתישה לפי שמתנתקת. וראה רמב"ן בראשית (כב א). הרחבה: בשאילת שלמה (ח"ג שנז) כתב בשם הג"ר יצחק אריאלי זצ"ל שמה שיוצאת קצת ליחה אין זה זרע אלא נוזל אחר. והביא שכן סוברים חכמי הרפואה. וכעין זה כתב לי תלמיד חכם חשוב בנידון שאלתנו: "שמעתי פעם מהרב בורשטיין שטיפות שיוצאות בהקיץ כמו במקרה הזה בדרך כלל אין בהם זרע אלא הם נוזל סיכה שמקדים את הזרע (ובלשון המדע טיפות אלו נקראים בשם אחר ולא בשם זרע), וקצת סמך לזה מהאגרות משה (ד סו) שכותב שבקשוי אין בהכרח הוצאת זרע. לכתחילה ודאי שאין להרהר, אבל קרוב לוודאי שלא היתה כאן הוצאת זרע". וראה בספר זקניך יאמרו לך (עמ' פב).