שלום כבוד הרב, בקש""ע סימן רנג, כתוב בסעיף ט שניתן להעביר בשבת קדרה מעל האש אל פלטה כשהתבשיל לח, אם התבשיל מבושל כל צרכו, והוא בחום שהיד סולדת בו, ולא הניח הקדרה על הקרקע. בסעיף לאחר מכן, סעיף י’, כתוב שבמקרה שהתבשיל מונח על אש גלויה, וכבתה האש, לא ניתן להעביר לפלטה של שכנים. להלן שאלתי. מדוע במקרה של סעיף ט, זה אפשרי ובסעיף י זה לא אפשרי, הרי אם התבשיל לח בחום שהיד סולדת בו, מה זה משנה אם האש נכבתה או לא בהקשר של העברה לפלטה?. מצאתי 2 הבדלים במקרים: א. שבסעיף הראשון האש לא כבתה, ב. שבסעיף השני מעברים לפלטה של שכנים ולא שלנו. לא ברור לי מדוע מקרים אלו משליכים על שינוי ההלכה. תודה,

בע"ה שלום וברכה אני מבין שכוונתך למופיע בספר ילקוט יוסף בסימן רנ"ג. אבקש לשים לב שבסעיף ט' מדובר על ה ח ז ר ת הסיר למקומו הראשון (שמותרת בתנאים מסויימים), ואילו בסעיף י' מדובר על ה ע ב ר ת הסיר למקור אש אחר (שלדעת הילקוט יוסף יש לאסור כפשט דברי השולחן-ערוך). בברכה, הרב עודד מילר