מהם הדגשים ההלכתיים לאפיה ביום טוב? והאם מותר לאפות כמות גדולה יותר מהנצרך ליום טוב עצמו?

להלן נציין מספר דגשים הלכתיים לאפייה ביום טוב. א: מדידת הקמח - אסור למדוד את הקמח בכלי מדידה אלא לוקחים קמח באומדן. ב: ניפוי הקמח - מותר לנפות את הקמח וצריך לעשות זאת בשינוי, כלומר לנפות בגב הנפה או על השולחן (ולא לתוך כלי). אין לנפות קמח יותר מהכמות הנצרכת לאפיה ביום טוב. ג: לישת הקמח - אין ללוש בצק יותר מהכמות הנדרשת ליום טוב. אמנם לדעת רש"י (ביצה כב ב) והרמב"ם (הלכות יום טוב ג ח) מותר ללוש עיסה בכמות גדולה מהנדרש ליום טוב, אך השו"ע (תקו ס"ה) לא סבר כמותם, ועוד שגם לשיטתם ההיתר ללוש יותר מהנדרש הוא מכיון שמותר לאפות יותר, וכיום אסור לאפות יותר כפי שנראה להלן. ד: הפרשת חלה - אם לש בצק בכמות המחייבת חלה, יפריש חלה. הנוהגים לשרוף את הבצק המופרש לא ישרפו אותו ביום טוב, אלא יזרקו אותו לאשפה בתוך שני כיסויים, או ימתינו עד למוצאי יום טוב ואז ישרפו אותו, (במהלך היום הבצק המופרש מוקצה ואסור בטלטול). עיסה שנילושה כבר בערב יום טוב אסור להפריש ממנה חלה ביו"ט תקו ג. ה: אפיה - אין להדליק את התנור ביום טוב עצמו. אלא יכוון שעון שבת מערב יום טוב שידליק את התנור במהלך היום. אין לאפות מעבר לכמות הנדרשת ליום טוב. אמנם בשו"ע מובא (תקז ו) שמותר לאפות תנור מלא פת אע"פ שאינו צריך אלא לפת אחת משום שבאופן זה הפת נאפת יפה יותר, מכל מקום השו"ע שם מדגיש שכבר בתנורים בימיהם אין יתרון לכל פת ופת כשהתנור מלא לכן אין היתר להוסיף, ואע"פ שיש חולקים על השו"ע (ראה שעה"צ מט) וסוברים שבכל אופן יש להתיר למלא את התנור משום שיש בזה יתרון כל שהוא למאפה הנמצאים בתנור, מכל מקום כתבו הפוסקים (שו"ת באר משה ח קלז, הובא במ"ב דרשו) שבתנורים חשמליים שלנו שהחום מפוזר בשווה אין להתיר לאפות מעבר לנדרש ביום טוב.