שלום הרב, זו פחות שאלה מעשית אלא יותר על התפיסה העקרונית. ראיתי כי פוסקים שעורו של עבד מת או של נוכרי מותרים בהנאה, כגון לעשות בהם תיקים וכד’. האם דבר זה נכלל באותם עניינים שהביא ה"דור רביעי" בהקדמתו, שרמת המוסר דורשת בהם התעלות מעל מה שהיה מקובל בזמנים עברו? כמדומני שכולנו מזדעזעים מכך שהנאצים ימ"ש השתמשו בשומן בנ"א ליצור סבונים. לא רק מצד הרצח, אלא מצד הסלידה העמוקה משימוש בזוי בגופו של אדם אפילו לאחר מותו. האם יעלה על הדעת שנאמר שמותר לעשות היום תיקים מעור אדם לכל החפץ בכך?! תודה מראש

גם בעבר לא היה מקובל אצלנו למעשה