שלום רב ושלום לרב יהודה נתן עצה למכור את יוסף... לשם שמים נתכוין ובכל זאת נענש. . רחל גנבה את התרפים לאבא שלה... כנ"ל.. ובכל זאת נענשה... ויש עוד מקרים ידועים כאלה... ולמה? כי ציערו יהודי... השאלה היא איך אדם ש"מטחין את אביו בריחיים..." (כמו במשל הידוע על כיבוד הורים) מקבל גן עדן? הרי למרות שמתכוין לשם שמיים, הוא מצער אותו.. ואם תאמר, הרי כאן הוא מציל את אביו מצער גדול יותר... הרי גם רחל הצילה את אביה מצער גדול יותר.. צער גיהינם.. (לפחות ניסתה) שהרי ניסצה להצילו מעבודה זרה ולהכניסו ולחיי עולם הבא..?? אם כך הקושיא עדיין במקומה עומדת (לפחות לשכלי הדל) רב תודות לרב

רחל לא נענשה על גניבת התרפים אלא שהעלימה מיעקב ובגלל זה קילל אותה בטעות. יהודה נענש כיון שלא השתדל להציל את יוסף אלא לעשות פשרה שתרצה גם את מחשבת האחים שרצו להורגו והתרצו שמכירתו תהיה עונש מסויים על חלומותיו. המסקנה היא שאם רוצים למנוע רע גדול לא לעשות רע קטן במקומו כי גם זה רע.