שלום הרב ! אני משרת בצבא עכשיו כבר שנה ושמונה(חיל התקשוב) ואני רוצה לצאת לקצונה ולנסות להףתרום כמה שיותר לעם ישראל אבל מצד שני אני מפקד מוצב כיום במוצב עם כמות אנשים מנימלית שמתחלפים כל שבוע לאנשים אחרים וכל אחד מבשל לעצמו ,אין לי ספק שכל הכלים לא כשרים (אני לא כל היום במטבח ומשגיח על החיילים שהם שומרים כשרות)בגלל שלפעמים באים דרוזים והם מבשלים לבד ומטרפים את הכלים(אני מכשיר את הכלים כל פעם שאני מבשל ומזהיר דתיים אחרים שמגיעים שרוב הסיכויים שהכלים לא כשרים) . דיברתי עם משגיחי כשרות ואנשים שנמצאים בצבא ואמרו לי שיש בעיות כשרות בכל הצבא ואין הרבה מה לעשות בעניין כי לפעמים המשגיח כשרות לא באמת דתי ולא אכפת לו ולפעמים המשגיחי כשרות מעלימים עין כי אין להם כח להתעסק עם הכשרות . השאלה שלי האם כדאי לי לצאת לקצונה ולתרום יותר אבל תמיד לחיות בספק שאני אוכל לא כשר או שעדיף לא לצאת לקצונה ולתרום לעם ישראל בצורה שונה ? (דיברתי עם הרב שאחראי על במוצב שלי הוא אמר שיש ביקורות לפעמים(לא שאני זוכר שהייתה ביקורת אי פעם) וזה נחשב כשר למרות שהוא אמר שעדיף לא לסמוך ולהכשיר ,אם הרבנות הצבאית מתנהגת ככה איך דתי יכול לשרת בצהל ולא לדאוג לעצמו )

הכשרות במקומות שהמבשלים הם טבחים והמטבח נעול בלילה - המצב הוא טוב ובמקומות רבים טוב מאוד. המוצבים שכל אחד מבשל לעצמו שם יכולים להיווצר תקלות, ואפשר לשמור כלים לעצמך בצד. ההתמודדות בצבא במקומות רבים היא פחותה ממקומות אזרחיים. ולכן רצונך הוא בריא ונכון לצאת לקורס על מנת לתרום להשפיע להוביל. הערה על דבריך - מניסיוני החיילים הדרוזים מקפידים על פקודות בתחום הדת הרבה יותר מיתר החיילים ויש להם כבוד בסיסי גדול ביותר. מסירותם לשירות גדולה שאין לו אח ורע.