שלום רב. האם צריך לברך על פרוסת לימון בכוס תה?

שלום וברכה. הלימון נועד להוסיף טעם בתה והוא נפטר בברכת שהכל על התה. אם רוצים לאכלו בנפרד, נחלקו הפוס' בברכתו. למעשה יש לברך על הלימון החמוץ המצוי בינינו שהכל. אם יש מתיקות בלימון - יש לברך בורא פרי העץ (עי' בהרחבות). מקורות: עי' שו"ע ר"ב, ה' גבי שקדים מרים שאין לברך עליהם כלל אא"כ "מתקן ע"י האור או דבר אחר" שאז מברך בורא פרי העץ, וכתב המ"ב סקל"ז שה"ה שאר מיני פירות שהם חמוצים או מרים ואינם ראויים לאכילה כלל וכו'. וכתב בשו"ת רב פעלים (ח"ד או"ח ג') בשם מהר"י קאשטרו - שאין מברכים עליהם כלל על לימונים חמוצים, כיון שהם מזיקים מרוב חמיצותם, וכתב על דבריו הרב פעלים שזה דוקא בלימונים חמוצים מאד, אך אם אינם חמוצים מאד ונאכלים ע"י הדחק יש לברך עליהם שהכל. וכ"פ קצוה"ש מ"ט סט"ז, וכה"ח ר"ד ס"ק כ"ד, והוסיף כה"ח שאם הלימונים מתוקים - יש לברך בורא פרי העץ, יעו"ש, וכן נראה מהאורל"צ ח"ב מ"ו, לה. אולם מרן הגרשז"א כתב (במכתב שהובא בס' הנפלא מאור השבת, מכתב ל' אות ג') שברכת לימון בזמנינו היא שהכל, ואפ' אם נותנו בכוס תה ממותק במקרה שלא התכוון לפטור את הלימון בברכת שהכל על התה. לכן למעשה אם מדובר בלימון חמוץ מאד שכמעט ולא נאכל אפ' ע"י הדחק - אין לברך עליו כנ"ל, ואם אינו חמוץ מאד ונאכל ע"י הדחק - יש לברך שהכל, ואם הלימון מתוק - ברכתו העץ. וכ"כ בס' וזאת הברכה בלוח ברכות שבסוף הספר. בברכה רבה,