- משפחה, ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
- שבת ומועדים
- ימי הזיכרון והעצמאות
שאלה
מושמעות לאחרונה דעות של רבנים שלא לחגוג השנה את יום העצמאות. מה דעת הרב?
תשובה
א. אני יכול להבין את הגישה של האנשים שלא רוצים השנה לחוג את יום העצמאות, מפני שזו לא המדינה לה ציפינו, מדינה שהיא נגד התורה ונגד התיישבות בארץ ישראל. אבל לדעתי צריך לעשות הבחנה בין עצם קיומה של המדינה, לבין מי שמנהיג אותה בפועל. המדינה היא מעשה אלוקי, כחלק משיבת עם-ישראל לארצו. יש מנהיגים מסוימים שאינם מתנהגים לפי רוח הציונות ולפי טובת עם-ישראל בכללו. מנהיגים כאלו אנחנו צריכים לשאוף להחליף, אבל זה לא שולל את עצם קיומה של המדינה. גם בזמן יציאת מצרים, משה הוציא את כלל ישראל ממצרים, למרות שכתוצאה מזה היו גם מעשים שליליים, כמו חטא העגל וחטא המרגלים. אור וחושך משמשים בערבוביה, ועם זאת, צד הזכות רבה על צד החיוב. עצם קיום המדינה זהו קידוש השם גדול מאוד בעולם, בפרט אחרי הגלות הקשה בה היה חילול השם גדול. המדינה שייכת לכלל ישראל לדורותיו, ויש תופעות שליליות, אך הן חולפות וזמניות. לא נראה לי לשלול הכל בגלל כמה מנהיגים שמתנהגים לא בסדר. כך כותב האברבנאל לפירושו לתורה (פרשת שופטים), שגם אם מלך ישראל הולך נגד התורה, לא פוקע ממנו דין מלך, ולא דין ממלכה (מדינה), מפני שזו תופעה חולפת. כל זה ביחס כללי, אך ביחס פרטי, אם הוא מחוקק חוק נגד התורה, פוסק הרמב"ם שהחוק מבוטל, וצריך להתייחס לזה כמו אל גזירה. אבל הממלכה (המדינה) נשארת בתוקפה ואינה בטלה.