לפני 10 חודשים הכרתי בחור. אחרי חודשיים הגענו להחלטה שאנחנו רוצים להתחתן. אפילו קבענו תאריך לאירוסין. שבוע לפי האירוסין בשיחת טלפון שגרתית אחרי שבת הוא הודיע לי שהוא חשב על הקשר שלנו והגיע למסקנה שלטובת שנינו עדיף לסיים את הקשר. בכך הסתיימה השיחה האחרונה שלנו. במהלך שמונת החודשים מאז שנפרדנו אני משתדלת לשכוח אותו אך לצערי אני לא מצליחה להתנתק מהזיכרונות. כל פעם אחרי שאני יוצאת ומגיע למסקנה שזה לא זה. אני אומרת לעצמי אולי הקשר עם הבחור הוא היה הזיווג שלי ואיפה שהוא זה התפספס. אני לעיתים שוקעת ממש בדיכאון מכל הנושא. חברותי עכשיו מתחתנות ואני אומרת לעצמי שגם אני כבר יכולתי להיות נשואה, אני ממש לא יודעת מה לעשות...

אכן צריך בזה אמונה גדולה שהכל לטובה ומי יודע מה היתה הסיבה לעצירת הקשר וצריך לסמוך על הקב"ה שדואג לך לזיווג עוד יותר ראוי. ממה נפשך אם זהו זיווגך אולי בעתיד עוד יתחדש הקשר?? אני יכול לומר לך שבהרבה מקרים כמו שלך היתה לצדדים אכזבה גדולה, אבל אחר כך כשמצאו את זיווגם האמיתי הבינו עד כמה הקשר הקודם לא התאים, והודו לה' שאותו קשר לא עלה יפה. ובעז"ה גם את תמצאי את זיווגך במהרה. הרב רואי מרגלית.