בשמחת תורה רציתי להדליק נרות אחרי חזרתי מבית הכנסת, ושכחתי. נזכרתי בבוקר והדלקתי בבוקר לפני הנץ. עד מתי אפשר להדליק? האם כעת עלי להוסיף נר כל שבוע בגלל השכחה?

שלום וברכה! א. לגבי סוף זמן הדלקת הנרות ביום טוב – באופן עקרוני, אם שכחו להדליק נרות לפני הסעודה, יש מקום להדליק גם לאחר הסעודה, משום שעדיין הנר מועיל לאדם שלא יישב בחושך (עי' בשו"ע רס"ג, ט, ומשנ"ב שם, כט, שניתן לברך גם על נר שאינו במקום הסעודה, כל עוד יש בו תועלת; ועי' בשמירת שבת כהלכתה מ"ג, הע' כ"ח, ושם מ"ד, הע' כ"ד). אך במציאות שלנו, שהבית מואר באור החשמל, בדרך כלל אין תועלת ממשית באור הנרות, ולפיכך שייך להדליק בברכה רק אם החשמל כבר כבה, או שמדליקים את הנרות במקום שאין בו תאורה חשמלית אבל אנשים מהלכים בו וזקוקים לאור (בעוד שכאשר מדליקים את הנרות לפני הסעודה, הרי גם כאשר אין בהם תועלת לתאורה עדיין יש בהם משמעות של כבוד לסעודת החג). ב. לגבי הוספת נר מכאן ולהבא: על פי הדברים דלעיל, אם בזמן שהדלקת את הנר היה עדיין חושך בבית והיתה בנר תועלת, אין צורך להוסיף נר, שכן קיימת את דין ההדלקה בדיעבד. אולם גם אם המצב היה שהנר לא היה נחוץ כלל (כגון שהיה כבר אור יום חזק, או שדלק בחדר אור החשמל), נראה שאין צורך להוסיף נר מכאן ולהבא, משתי סיבות: 1. כמה פוסקים כתבו, שכאשר הדליקו בבית את התאורה החשמלית לקראת השבת או החג, הרי שגם אם שכחו להדליק את הנרות, אין צורך להוסיף נר מכאן ולהבא (עיין ילקוט יוסף רס"ג, כו). דבר זה אינו מוסכם (עיין למשל שו"ת ציץ אליעזר כ"א, יא), אך לענ"ד יש מקום גדול לסמוך על כך. 2. בנוסף, יש הסוברים שביום טוב אין כלל קנס זה, וגם מי ששכחה ולא הדליקה כלל (לא נרות ולא תאורה חשמלית) אינה חייבת להדליק נר נוסף מכאן ולהבא (עי' בשמירת שבת כהלכתה מ"ג, הע' כ"ח; ילקוט יוסף רס"ג, כח). [לגבי עצם העניין של הדלקה בחג לאחר ערבית, סמוך לסעודה - יש לציין, שלדעת כמה פוסקים עדיף גם ביום טוב להדליק את הנרות לפני כניסת החג ולא בתוך החג (עי' שמירת שבת כהלכתה מ"ד, ב). ובפרט בזמננו, שהתאורה העיקרית היא התאורה החשמלית, עדיף לעשות כך, וכך אפשר להדליק ביחד את התאורה החשמלית ואת הנרות ולברך על שניהם (הרחבה בעניין זה מופיעה כאן: https://www.yeshiva.org.il/ask/101550)]