שלום רב הנה כתוב בפרוש "שפתי חכמים" בתחילת פרשת בראשית ״דהא התורה לא נתנה לישראל אלא בשביל המצוות הכתובים בה שיקיימו אותן״ וזה מחייב שתהיה קיימת מציאות על מי לצוות ולמציאות זאת קוראים לפי עניות דעתי "יצר הרע" והוא ניתן באדם (אומנם רק בכח ולא בפועל) לפי עניות הבנתי מתחילת בריאתו כאשר נוצר עפר מן האדמה ואין ביכולת החומר לעשות אלא מה שמביא לו איזו תועלת ולא מה שה׳ רוצה ואינני מבין מה שכתוב בפרוש רש"י לפסוק ג.כה. בבראשית שיצר הרע לא נתן באדם אלא רק לאחר שאכל מעץ הדעת.

שלום וברכה. אי אפשר להשליך בין מצב האדם קודם חטא אדם הראשון למצבו לאחר החטא. אכן לאחר החטא יש יצר הרע ויש בחירה קשה לאדם כאשר מצד אחד הוא נוטה לחומריות ומצד שני יש לו ציווי לקיום התורה כאשר לגוף יש יתרון על הנשמה. הוא שולט פה בעולם הזה. אך קודם החטא הבחירה של האדם היתה קלה יותר. האדם היה רוחני יותר, לא היה לו יצר רע ויכל לבחור בקלות יותר בטוב. וגם במצב כזה התורה והמצוות נתנו לאדם שיקיים בהם את רצון ה'. כך כותב הרמח"ל בתחילת ספרו דרך ה', וכן בספרו דעת תבונות קכ"ו, מעין זה כותב גם ר' חיים מוולוז'ין בבתחילת ספרו נפש החיים. וכן מובא בעוד מקומות. ברכה והצלחה.