ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב תורה, מחשבה ומוסר עקרונות בקיום מצוות

מתי יצר הרע ניתן באדם?

הרב חגי לררי"ד שבט תש"פ
שאלה
אדמו"רים רבים היו בקיים גם בחוכמות העולם שלמדו אותן אחרי לימודי קודש, אבל אני למדתי קודם לימודי חול (הנדסה אזרחית) ואחר כך לימודי קודש. עכשיו אני כבר 16 שנים בגמלאות אבל החשיבה שלי נשארה חשיבה של מהנדס. והנה כדי להבין מתי ניתן יצר הרע באדם חייבים להגדיר תחילה מה המושג של יצר הרע ולפי הבנתי כל דבר שמונע או אפילו רק מעקב במקצת את האדם מלבצע מיד את רצון הקב"ה הוא זה שנקרא "יצר הרע" ומבלי יצר הרע אי אפשר בכלל לקיים מצוות ויהיה מספיק שהקב"ה יגלה ויסביר לאדם מה הוא רוצה ואז האדם יבצע מיד את רצונו מבלי שיהיה כל צורך להילחם ולהתגבר תחילה על הרצונות של עצמו. אם כן נשאלת השאלה: אם אכן זה היה מצב האדם לפני שאכל מהעץ, האם היה ביכולתו להימנע מלאכול מהעץ ללא כל צורך במלחמה עם הרצונות של עצמו? הבא נתבונן בבעלי החיים. הם הרי מקיימים את רצונות ה' אבל לא מקיימים מצוות כי הם לא נדרשים להילחם עם הרצונות של עצמם. הם לא אוכלים את האוכל שלהם בגלל שהוא נחמד ותאבה לעיניים אלא אך ורק בגלל שהוא טוב למאכל ואת זה הם יודעים בגלל האינסטינקטים שניתנו להם וכל מה שטוב למאכל הוא גם נחמד! אבל לאדם כתוב (בראשית ב.ט.) "ויצמח ה' ה' מן-האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל וגו', קודם נחמד ואחר כך טוב למאכל! ונשאלת השאלה איך בכלל יכולה להיות באדם הרגשה של "נחמד למראה" סתם, ללא כל קשר עם הקב"ה!!?? הרי אם האדם לא היה נוצר מן העפר, לא היה יכול להיות בו שום הרגשה של נחמד או לא נחמד לפני שיידע מה הרצון של הקב"ה. ומהרגע שלאדם ניתן מושג בנחמד וטעים ותאבה לעיניים וכד' ללא שום קשר עם הקב"ה, מהרגע הזה הוא נדרש לעשות מלחמה עם הרצונות של עצמו כדי שלא לאכול או לא לעשות את הדבר הנחמד והטעים משל הדבר עצמו!. ולפי עניות הבנתי האכילה מעץ הדעת רק הוציאה את יצר הרע מן הכח לפועל. בכבוד רב
תשובה
שלום וברכה, כך כותב הרמב"ן בבראשית ב, ט, ד"ה 'ועץ החיים' והיפה בעיני, כי האדם היה עושה בטבעו מה שראוי לעשות כפי התולדת, כאשר יעשו השמים וכל צבאם, פועלי אמת שפעולתם אמת ולא ישנו את תפקידם, ואין להם במעשיהם אהבה או שנאה. ופרי האילן הזה היה מוליד הרצון והחפץ שיבחרו אוכליו בדבר או בהפכו לטוב או לרע. ולכן נקרא "עץ הדעת טוב ורע", כי "הדעת" יאמר בלשוננו על הרצון... והנה בעת הזאת לא היה בין אדם ואשתו המשגל לתאוה, אבל בעת ההולדה יתחברו ויולידו, ולכן היו האיברים כלם בעיניהם כפנים והידים ולא יתבוששו בהם. והנה אחרי אכלו מן העץ היתה בידו הבחירה, וברצונו להרע או להטיב בין לו בין לאחרים, וזו מדה א-להית מצד אחד, ורעה לאדם בהיות לו בה יצר ותאוה. ואפשר שנתכוון הכתוב לענין הזה כשאמר אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים (קהלת ז כט) "היושר" שיאחוז דרך אחת ישרה, "והבקשה בחשבונות רבים" שיבקש לו מעשים משתנים בבחירה ממנו. אפשר אולי לומר שהנחש הוא יצר הרע, שהביא הקב"ה לאדם ניסיון כזה, והאדם שלא עמד בנסיון משך את היצר הרע אל האדם גם ללא בחירה. אמנם עדיין היצר לא היה 'חלק' מן האדם אלא חיצוני לו, כך שטבע האדם עדיין היה רצון ה',אך לאחר החטא הבחירה נעשית קשה יותר. כל טוב, ברכה והצלחה.
עוד בנושא עקרונות בקיום מצוות

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il