בראשית / פרק ב' / פסוק כו " וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ " שאלת הרב: בצלמנו כדמותנו, בצלמי מי וכדמות מי? האם מדובר במושג "רבים" ?

שלום בשאלתך דנו הפרשנים וגדולי ישראל במהלך כל הדורות. הביא שני הסברים המובאים בפרשנים: המילה בצלמנו נרדפת לכדמותנו ומתארת דמיון בין ה' לאדם. אבל הדמיון אינו בצורה החיצונית אלא בתכונות ופעולות - כגון חיי נצח, יכולת להבין ולהשכיל, לבחור בין טוב לרע, וליצור עולמות חדשים. ה' רצה ליצור אדם שיהיה דומה לו בדברים אלה. ובלשון הראשונים: אבן עזרא: "בעבור שנשמת האדם העליונה שאיננה מתה נמשלת בחיותה לשם". רש"י: "כדמותנו - להבין ולהשכיל". מורה נבוכים: "צלם נאמר הוא על הצורה הטבעית... אשר אותו העניין באדם הוא... ההשגה השכלית" כך סיכם את הדברים הרב סולוביצ'יק ("ימי זיכרון", עמ' 86)."התורה מאריכה בפרשת מעשי בראשית כדי ללמדנו לימוד חשוב ביותר - 'ללכת בכל דרכיו' - ולהורות לאדם להידמות לבוראו, ולהיות אף הוא יוצר". ולמה בלשון רבים? מסביר הרמב"ן כי האדם דומה גם לה' וגם לארץ - לה' בנשמתו ולארץ בגופו: "כי ידמה לשניהם: במתכונת גופו - לארץ אשר לוקח ממנה, וידמה ברוח - לעליונים, שאינה גוף ולא תמות". מהלך אחר - המילה בצלמנו מתייחסת להמשך הפסוק "וירדו... בכל הרמש הרומש על הארץ". בריאת האדם "בצלם אלהים" נועדה לאפשר לו למשול בבעלי-החיים. כשבעלי-החיים הסתכלו על אדם הראשון, נדמה להם שהם רואים את א-להים - המראה שלו עורר בהם יראת-כבוד וגרם להם להיכנע לפניו ולשרת אותו. וכך כתב רס"ג: "בצלמו - שליט בראו". כאמור ישנם עוד הסברים תוכל לעיין בפרשני התורה ובספרי האמונה. יום טוב