למה בספר בראשית יש מוטיב שחוזר ששמות מנוקדים שונה בכל פעם? לדוגמה: 1. וּמְתוּשָׁאֵל, יָלַד אֶת-לָמֶךְ.  יט וַיִּקַּח-לוֹ לֶמֶךְ 2. וַיּוֹלֶד, אֶת-יָרֶד.  טז וַיְחִי מַהֲלַלְאֵל, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-יֶרֶד 3. שֵׁם חָם וָיָפֶת; וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִים, אַחַר הַמַּבּוּל.  ב בְּנֵי יֶפֶת ואני משער שמופיע עוד.

בס"ד שלום, הגמ' במסכת נדרים לז: אומרת: אמר רבי יצחק מקרא סופרים ועיטור סופרים...הלכה למשה מסיני. אחד הפירושים שם לגמ' הוא התופעה הדקדוקית שציינת (לרוב בסוף הפסוק או כשהמילה מוטעמת באתנחתא), הניקוד יוחלף מסגול לקמץ. יש מציינים שם שהסיבה היא לתפארת הקריאה בלבד. בברכה רואי מרגלית