1. האם יש לומר הזכרת נשמות (אל מלא רחמים) למי שיום הזיכרון שלו חל בחול המועד (או ביום שאין אומרים בו תחנון)? 2. מה מקור המנהג לומר הזכרת נשמות ביום הזיכרון של הנפטר האם זהו מנהג של חלק מהקהילות/עדות? (עלי לציין כי בילדותי התפללתי בבית כנסת של יוצאי גרמניה ושם לא זכור לי מנהג זה). 3. מהם הימים שלא נהוג בהן לצאת לבית החיים? האם כל יום שלא אומרים בו תחנון אין יוצאים בו? ואני מתכוון בשאלתי זו לכך שאנו משתדלים לצאת כל ערב ראש חודש לקבר אבינו ולומר את המזמורי תהילים אך לא תמיד מצליחים בערב ראש חודש. ולמעשה גם כאן האם זה מנהג או הלכה והאם יש הבדל אם יוצאים רק ע"מ לומר תהילים ?

1. בחוה"מ וימים שאין אומרים בהם תחנון אין מזכירים בהם נשמות. 2. מנהג הזכ"נ החל דווקא בגרמניה, לפני כאלף שנה גם אני התפללתי עם יוצאי גרמניה ונהגו להזכיר נשמות 3. נמנעים לעלות לבית החיים בימים שלא אומרים בהם תחנון. אין להרבות בביקורים בבית החיים ולכן מנהגכם לא רצוי. די בעליה לקבר ביום השנה.