למה בתפילת יעלה ויבוא מופיעה כל כך הרבה פעמים המילה זיכרון?

לשואלת שלום וברכה! ההדגשה המיוחדת על הזיכרון ביעלה ויבוא קשורה למועדים שבהם נאמרת תפילה זו: חגים וראשי חודשים, שעליהם נאמר בתורה: "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חודשים... ונזכרתם לפני ה' אלוקיכם ונושעתם מאויביכם" (במדבר י,י). אלו ימים שבהם יש סגולה מיוחדת להיזכר לטובה לפני ה'. ופירש בעל 'העמק דבר': "ימים אלו המה לזכרון בכל מקום, אפילו שלא בבית המקדש שהוא לפני ה', אלא בכל מקום שאלהותו יתברך היינו השגחתו עלינו, והיינו [כלומר, וזה הטעם] דמצלינן במועדים ובר"ח 'יעלה ויבוא', שיש בה הרבה זכירות". ובמשנה ברורה (סימן תפז ס"ק טו): "שעיקר יעלה ויבוא נתיסד על הזכירה ועל הפקידה, ואין שייך זכרון אלא ביום טוב ובראש חודש, דכתיב וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חודשיכם... ונזכרתם" (ולכן אין מזכירים את יום השבת ביעלה ויבוא). רבי דוד אבודרהם (סדר תפילות הפסח) מוסיף שגם הפרטים שעליהם אנחנו אומרים את הזכרון: אבותינו, משיח, ירושלים, עם ישראל, יש על כל אחד מהם פסוקים בתנ"ך העוסקים בזכירתם: אבותינו - שמות ב,כד: "וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב". משיח - בתהלים פרק קלב: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת זְכוֹר ה' לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ... שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי". ירושלים - בתהלים פרק קלז פסוק ה-ו: "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי". ועם ישראל - תהלים פרק קו: "זָכְרֵנִי ה' בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ. לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ".