שאלה
שלום וברכה,
ידוע המנהג שלבכור האם קוראת שם, לבן השני האב, לשלישי האם וכן הלאה על זו הדרך.
הזכות בשמות - השם הראשון שייך לאם והשם של הבן השני שייך לאב וכן הלאה בסירוגין (ליקוטי מהרי"ח בסדר המילה ד"ה או"א, דברי יחזקאל חלק המכתבים ס מח).
אם כן, כיצד מסתדר ענין זה עם הפסוק שמות ב כב: "ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה" - מכאן רואים שדווקא שם הבן הבכור קרא משה ולא ציפורה?
יישר כח ותזכו למצוות
תשובה
מנהג זה שאמרת הוא לדעת ספר חסידים וכך נוהגים האשכנזים. אבל הספרדים נהגו שהבן הראשון ניתן על ידי האבא שיהיה על שם אביו משום חובתו לקיים כבוד או"א שהיא גדולה מחובת אשתו. ואין לשאול מהאבות וממשה רבנו שהם עמודי עולם וכל הנהגתם ברוח הקודש ולא תמיד לפי השכל האנושי הרגיל.
