שלום לכבוד הרב. אנחנו לומדות סיעוד והתחלנו עכשיו תקופת התנסות בבית חולים במרכז הארץ. היה לנו דיון קטן בינינו האחיות. אנחנו מטפלים גם בערבים שהגיעו מג'נין ומעזה. ערבים שמחר הם יכולים להיות המחבלים שלנו. לצערי אני חייבת לטפל בהם כי זה המקצוע. רציתי לשאול מאיזה עמדה בנפש ניגשים לטפל בהם? לכאורה אני רואה את הסבל שלהם. אבל אני לא רוצה לרחם עליהם כי אני יודעת שהם מחר יכולים להרוג אותי. האם מותר לי לשנוא אותם? האם לרחם עליהם כמו שאני מרחמת אולי שאני רואה בעל חיים שסובל? אבל בעל חיים לא שונא אותי בכוונה, ולא ירצה בכוונה להרוג אותי. האם להגיד להם בוקר טוב, רפואה שלימה? האם להתפלל שהמחלה תהרוג אותם? האם מותר לטפל בשונאי ישראל? נשמח אם כבוד הרב יוכל להבהיר לנו את הדרך, תודה רבה!!

מפרנסים עניי עכו"ם עם עניי ישראל ומבקרים (וגם מרפאים) את חוליהם