א. עד כמה הגוף צריך להיות נקי? ב. מה עושים כאשר בלית ברירה נצרכים לנפיחה או לנוחיות? ג. ומה הכוונה שפעם לאנשים היה הגוף נקי שבשל כך היו מניחים תפילין כל היום? הם לא היו צריכים גם להתפנות הרי זה לא אנושי? ד. והאם אסור להניח תפילין כשמזיעים כי אם אסור אז פעם לא היו מניחים תפילין כל הקיץ כי לא היה מזגנים

שלום וברכה, א. שלא יפיח בהם ושלא יסיח דעת מהם, ובאמת קשה ליזהר בזה ולכן נוהגים להניח תפילין רק בזמן קריאת שמע ותפילה (שו"ע לז ב). ראה עוד פרטים בהערה. ב. אם צריך להפיח יזיז את התפילין, שלא יהיו מונחים על מקומם (משנה ברורה קג ג). אם צריך לנוחיות יסיר את התפילין לגמרי. ג. אין הכוונה שהגוף היה יותר נקי פעם, אלא מכיוון שהיה להם יחס יותר מכובד וזהיר לתפילין ממילא הם שמרו על הגוף נקי יותר. כלומר, אם הם ראו שהם מגיעים לידי הפחה או קלות ראש או שינה היו מורידים את התפילין או שומרים על גופם והתנהגותם. ד. כתב הבן איש חי (עוד יוסף חי וירא יט):" ואם יש עליו זיעה הרבה מחמת רבוי החום, אף על פי שאין הזיעה חוצצת עם כל זה צריך לנגבה תחלה בין ביד בין בראש, משום כבוד התפלין, ואחר שינגבנה יניח התפלין, ואם אחר שהניח התפילין הזיע לא אכפת". מקורות והרחבה: א. בפסקי תשובות (לז ב) כתב שאם כי מצינו לדון בענין הפחה מחמת אונס גמור והפחה מועטת שאין בה ריח רע וכיוצא בזה, מכל מקום לכתחילה יזהר מהפחה כלשהו כי בקל עלול ליכשל בהפחה אסורה. ובפסקי תשובות (סי' לח הע' 1) כתב שמי שמרגיש שמיעיו אינם נקיים אך אינו משלשל אלא אינו יכול לנקות מיעיו מחמת עצירות, רשאי להניח תפילין כי לא ניתנה תורה למלאכי השרת והוי בגדר גוף נקי, וכמ"ש באורחות רבנו ח"א עמ' מ"ו בשם הגרי"י קנייבסקי. ב. יש שכתבו שדברי המשנה ברורה שצריך להזיז את התפילין ממקומם נאמרו בשעת הדחק כשלא מספיק להסיר לגמרי, אך אם מספיק להסיר לגמרי את התפילין צריך לעשות זאת (עי' בית ברוך על החיי אדם כלל יד אות שו, מנחת יצחק ו יג). אך לענ"ד פשטות המשנה ברורה שדי להזיז גם שלא בשעת הדחק. ועי' אשל אברהם (סי' לח). ובאילת השחר (שבת מט א) כתב שלפי דברי המ"ב שדי להזיז את התפילין, מוכח שאין איסור להפיח כשהתפילין עליו אלא רק בשעה שמקיים בהם מצות הנחה, ולפי זה לכאורה יועיל גם שיכוון שאינו רוצה לצאת בהם אז ידי חובת המצוה. אך לענ"ד יותר נראה שיש בזה בזיון ואסור. כאשר מזיז את התפילין למקום שבו אינו יוצא ידי חובה אין בכך בזיון. ג. בגמרא (שבת מט.) מובא: "אמר רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים. מאי היא? אביי אמר: שלא יפיח בהן. רבא אמר: שלא יישן בהן וכו". והתוספות (ד"ה כאלישע) ביארו מדוע זה קשור לאלישע בעל כנפיים "להכי נקט אלישע דמסתמא כיון שנעשה לו נס בתפילין היה זהיר בהן והיה לו גוף נקי". הרי שהנקיות קשורה ליחס לתפילין.