היום אנחנו יודעים מהם ל"ט מלאכות בשבת, כמו כן הלכות שופר וכו' - כל המצוות האלה ידועות לאחר יהושע בן-נון והזקנים בסנהדרין, כיצד עם ישראל עסק במצוות לפני שידעו מה לעשות?

לשואל שלום, לגבי מלאכות שבת כתב הגר"א וייס שליט"א (ראה מנחת אשרת פרשת בשלח אות ב), שנשאל שאלה דומה, והיא: כיצד נצטוו ישראל על שמירת שבת בעשרת הדברות, והלא לא למדו פירוט ל"ט המלאכות האסורות בשבת אלא ממלאכת המשכן, כמבואר במסכת שבת (מט ע"ב), ועדיין לא נצטוו על עשיית המשכן? והשיב, שצריך לומר שהיתה קבלה בידם מאבותיהם, שכן אם אברהם אבינו קיים כל התורה כולה ואפילו עירוב תבשילין, בוודאי משה רבנו שקיבל את התורה מפי הגבורה נתגלו לו כל דיני התורה על פרטיהם ודקדוקיהם, ובהקמת המשכן הבינו גם את מקור המלאכות ועניינן. והוסיף שם, שנראה שכשנצטוו על השבת בסיני מיד נצטוו על כל פרטיה ודקדוקיה כהלכה למשה מסיני על אף שעדיין לא נצטוו על פרטי עשיית המשכן, ואפשר שכבר במרה, כשנצטוו בראשונה על השבת, נצטוו על ל"ט מלאכות שנמסרו למשה מהקב"ה. לגבי מצוות שופר, מן התורה החיוב הוא תקיעה תרועה תקיעה, וזאת יכלו לעשות גם בתקופת המדבר (אז ידעו מהי התרועה האמורה בתורה ולא הוצרכו לכל התוספות). ובענין קיום מצוות נוספות בתקופת המדבר, ראה הקדמת הרמב"ן לחומש דברים (ד"ה הספר הזה), וביתר הרחבה כתב על כך המבי"ט בספרו "בית אלקים" (שער היסודות פרק לז). בברכה נאמנה