שלום רב, במחלוקת ט"ז רמב"ם בפרשיות של ראש ישנן שתי הדעות ורבים מפוסקי אשכנז האחרונים פסקו כט"ז אם הסופר יודע לכתוב. היום ישנם הרבה ממצאים עתיקים – כתב-יד קהיר, הכתר, כתב-יד ששון ועוד רבים – וכל כתבי היד העתיקים מעידים כרמב"ם כנגד דעת הרא"ש. האם לכתוב פרשיות חדשות לאשכנזי כדעת הרמב"ם או לדבוק בט"ז? מדובר באדם שאין לו ידיעה מה הניח אביו בתפלין שלו. תודה רבה לרב.

שלום וברכה, אינך צריך לקנות פרשיות חדשות. מקורות והרחבה: כתבי היד הללו לא כתובים בצורת ספרי תורה כשרים, אלא חומשים ותנכי"ם. אף שניתן ללמוד מהם כמה דברים, לא ניתן להוכיח מהם דבר לגבי המחלוקת הרמב"ם והרא"ש, ושיטת הט"ז שרצה לצאת ידי שתי השיטות [ראה שולחן ערוך (סי' לב סע' לו), ובמ"ב (ס"ק קסד)]. מעבר לכך יש לציין, שעל אף החשיבות של כתבי יד אלו, ישנו ספק כמה חשיבות יש להם בנוגע לשינוי המסורת המקובלת של הספרים. ראה למשל דברי הגר"א נבנצל שליט"א (מ"ב ביצחק יקרא, סוף ח"ו, קונטרס ההנהגות, הנהגות ומנהגים אות נט): "דעת אדמו"ר זללה"ה שאין לשנות בנוסח התנ"ך המקבל בידינו לפי כתב יד של חלב (כתר ארם צובא) אלא יש ללכת לפי המקובל". בעניננו כאמור אין צורך להיכנס לשאלה של שינוי המסורת בעקבות כתבי היד, כי לענייננו כתבי היד לא מוכיחים כלום. יש לציין שבלי קשר לכתבי היד הנ"ל, הרבה פוסקים מורים להעדיף לכתוב כשיטת הרמב"ם ולא כשיטת הט"ז. ראשית משום שסברו שלדעת השולחן ערוך התפילין הכתובות כשיטת הט"ז פסולות. לכן פסקו שספרדי לא יברך על תפילין אלו (יביע אומר ח"ט, סי' קג, אות ד, אור לציון ח"ב פ"ג תשובה ז). ועוד, שיש חשש שהסופר לא ידע לעשות את זה בצורה נכונה ומדויקת לפי ההלכה (ראה חזון איש או"ח סי' י ס"ק ב, תשובות והנהגות כרך א, סי' לט). על כן אם אין לך מנהג אבות לעשות כט"ז מסתבר שראוי לכתחילה גם לאשכנזי להעדיף לעשות כשיטת הרמב"ם. אך אם כבר יש לך תפילין בשיטת הט"ז זה בסדר גמור ואין צורך להחליף תפילין. זה לשון ערוך השולחן (לב, סג): "ואחד ממפרשי השולחן ערוך המציא דרך שתהיה סתומה לכל הדעות: והיינו להניח פחות מכדי תשע אותיות בסוף "שמע", ולהניח חלק בראש "והיה אם שמע" גם כן פחות מתשע אותיות, ולהתחיל שם "והיה אם שמע" (ט"ז סעיף קטן כ"ו). והסכימו לזה רוב גדולי ישראל, וכן עושין ברוב תפוצות ישראל.". וכן היו כתובים התפילין של הגרי"ש אלישיב, והגר"ח קניבסקי ועוד גדולי ישראל. כל טוב!