לפעמים אצלנו בבית נדלק בטעות אור בחדר הילדים בליל שבת, או ששכחו לכבות לפני שבת, והילדים מתקשים לישון. האם מותר להרים תינוק למתג, כדי שהוא יכבה את האור?

שלום וברכה, הניסיון מורה שילדים בדרך כלל נרדמים עם אור בחדר אחרי זמן קצר, אף שזה טיפה מציק. ניתן גם להעביר ילד לחדר אחר שאין בו אור וכדומה. אך אם זה לא מסתדר, ניתן להעמיד תינוק ליד מתג בלי לומר לו כלום, והתינוק בעצמו ישחק עם המתג ויכבה את החשמל (עי' מנחת אשר שמות עמ' תצג). היתר זה הוא בילד פחות מגיל שלש (פסקי תשובות שמג ד). מקורות והרחבה: א. לגבי ההיתר להעמיד קטן נזכיר חלק מהמתירים: הגרש"ז (שולחן שלמה ח"ג, שמג, הע' א), ופסקי תשובות (שמג ד), ארחות שבת (כד, ז-ח). וכך משמע דעת המנחת אשר (שמות עמ' תצג) שכתב שמדברי שולחן ערוך הרב נראה שמותר להחזיק תינוק ליד המתג לכבות את הבוילר וכדומה. והוסיף שיתכן ששולחן ערוך הרב התיר רק באיסור דרבנן. וכתב המנחת אשר שלשיטתו שהדלקת אור חשמל בשבת אסורה מהתורה יהיה אפשר להשתמש בהיתר זה בכיבוי החשמל ולא בהדלקה. וראה בשולחן שלמה (שם) שכתב שאפשר בדרך זו שהקטן שאינו בר הבנה ידליק את החשמל בשעת הצורך. הגרי"ש אלישיב (מאור השבת ח"ד עמ' שטז) סבר שאין היתר להעמיד קטן ליד המתג. מה שהתירו (יבמות קיג:) להוליך ילד בחוץ והוא ימצא את האבדה ויביא בעצמו יש לומר שהוצאה שאני. יש מי שסבור שמותר להעמיד את התינוק על כיסא ליד המתג והקטן יכבה אבל אין היתר להחזיק את הקטן בידים משום שבכך הגדול שותף בכיבוי. ועוד משום ספייה (ראה פסקי תשובות שם שמסתפק בזה). יש מי שכתב בפירוש שמותר אפילו להחזיק את התינוק בידיים (ברית עולם סי' כב, אות כד, וכן מבואר במנחת אשר הנ"ל). יש לציין שלכאורה יש מקום להקל שילד עד גיל בר מצווה יעשה מלאכה דרבנן לצורכו האישי. כגון שילד יכבה אור בחדר שלו כאשר הוא לא מסוגל לישון בלי לכבות את האור, ואין פתרון אחר (ראה ביאור הלכה שמג, א, לוית חן קכח ומנוחת אהבה (ח"א פ"כ, ס"ב). כמובן שבמקרה של כיבוי אור יש לומר לילד לכבות בשינוי כגון עם המרפק, כדי שהדבר ייחשב כשבות דשבות (כלומר שני דרבנן). אך למעשה קשה להקל בזה משום פרצה ופגיעה בחינוך, ובמיוחד לספרדים (עי' בלוית חן ובמנוחת אהבה שם). אם יש פתרון כלשהו או שאפשר בדוחק להסתדר - אין להקל בכך. [אגב, כתבנו שההיתר לומר לקטן לעשות מלאכה דרבנן הוא רק לצורכו האישי. וכך כתב הביאור הלכה (שם). אולם יש מתירים לעשות מלאכה דרבנן על ידי קטן אפילו שלא לצורך הקטן אלא לצורך מבוגר במקרה שהדבר לצורך מצווה (ראה לוית חן סי' קכח). ושעת הדחק גדולה נחשבת כמקום מצוה (מנחת אשר שמות עמ' רצב). בשעת צורך גדול ניתן לסמוך על היתר זה. ועי' במנחת אשר (שמות עמ' תצב) שהתיר שהקטן יפתח מנעול דיגיטלי בשינוי על מנת שהמשפחה לא ישנו מחוץ לביתם בשבת. אך משמע במקרה הנ"ל שהתיר רק משום שמדובר גם על צורך הקטן עצמו שיוכל להיכנס לבית]. יש לציין שאף שלכאורה היה מקום לטעון שאם האור מפריע לישון מותר לגדול לכבות בשינוי משום שזה נחשב שבות דשבות לצורך גדול. למעשה לא פשוט כלל להקל בכך. זאת מכמה סיבות: 1. לא בכל צורך קל התירו שבות דשבות. אמנם כתב השו"ע (שז, ה) שמותר לעשות מלאכה שבות דשבות לצורך מקצת חולי, צורך הרבה וצורך מצוה. אך לדעת המגן אברהם לא התירו בכל צורך הרבה אלא רק בהפסד גדול. לדעת האליה רבה גם זה לא התירו אלא רק בצער הגוף (ראה מ"ב שז, כב). וראה מנחת אשר (שמות כח) שמצינו ארבעה מקומות במ"ב שהקיל אפילו כאשר יש הפסד מועט ולא הפסד גדול. אולם ברור שאין להקל בכל צער קטן. 2. לגבי כיבוי - דעת החזון איש שכיבוי אור הינו איסור סותר. אף שהרבה פוסקים לא סברו כמותו, רבים חששו לכתחילה לדעתו. כשיש צורך גדול להדליק אור, זה יותר בעייתי מכיבוי. אמנם בשו"ת באהלה של תורה (ב, כג) כתב לגבי הדלקת נורות לד (שאין בו חוט להט) שדעת הגרש"ז אוירבך שבהפעלת מכשיר חשמלי האיסור הוא מדרבנן היא המקובלת להלכה על ידי רוב פוסקי דורנו. וכעין זה בילקוט יוסף מועדים (עמ' תצג), ופסקי תשובות (סי' רעז, ד, וסי' תקב, ג). אך בשו"ת מנחת אשר (ח"א, סי ל) נקט שיש להתייחס לכל הדלקת חשמל כאל מלאכה דאורייתא ע"ש. אולם גם לדעת המנחת אשר בשעת הדחק ניתן לצרף את דעת המקילים שנקטו שסגירת מעגל חשמלי הוא איסור דרבנן משום מוליד, בפרט כאשר בלאו הכי נמלטנו מאיסור תורה על ידי שינוי (מנחת אשר שמות עמ' שסח, ושם עמ' תצב). 3. יש אומרים שהתירו שבות דשבות רק כאשר שבות אחד הוא אמירה לעכו"ם (שהוא שבות שאין בו מעשה). אולם למעשה ניתן להקל בשעת הצורך אף בשבות דשבות על ידי ישראל, שכך כתב המ"ב בשני מקומות, וכך כתבו רבים מגדולי הפוסקים (ראה מנחת אשר שמות סי' מג, אות ג, אות ה). 4. לדעת חלק מהפוסקים אין היתר שבות דשבות כאשר אחד מהשבותים הוא שינוי, משום שהמלאכה בעצמה היא דאורייתא, ואין שינוי אלא במעשה ולא בתוצאה. למעשה אפשר להקל גם בזה (ראה מנחת אשר שמות כח, ב). 5. בהדלקת וכיבוי חשמל על כל סוגיו בשינוי, אפילו בצורך וצער גדול יש 'זילותא דשבת' מוחלט, ורק לצורך חולה יש להקל (הליכות שבת א עמ' רל, פרק כא, ד). כל טוב!