ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

fit-bit (מונה צעדים) בשבת | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


א סיון תשע"ז

fit-bit (מונה צעדים) בשבת


הרב עזריה אריאל

שאלה:
האם מותר להשתמש בfit bit (מונה צעדים) בשבת?

תשובה:
לשואל, שלום וברכה!

אם תנועות האדם גורמות לרישום בשבת של מספר הצעדים וכדומה על צג דיגיטלי, אין ספק שהדבר אסור (פרט לצורך רפואי מובהק על פי דרישת רופא). אם אין רישום גלוי, אלא התוצאות מתקבלות בלחיצת כפתור אחרי השבת, לענ"ד ראוי להימנע גם במקרה זה, אך יש שהתירו זאת כאשר המכשיר נראה מבחוץ כשעון רגיל ואין בשבת רטט או צלצול.

הרחבה:

מי שהשעון ענוד על ידו בשבת, יוצר בכל צעד שינוי בפעילות החשמלית (שינוי זרם או מתח), שאמנם הוא מזערי אבל יש לו תוצאה משמעותית לאדם. הפוסקים חלוקים בשאלה מה המשמעות ההלכתית של שינוי זרם, והדעות חלוקות מן הקצה אל הקצה:

א. יש אומרים שזהו איסור תורה, על פי סברת החזון איש שסגירת מעגל חשמלי היא מלאכת "בונה", ולדעתם הוא הדין בשינוי זרם במעגל שכבר קיים (הגר"ח קנייבסקי שליט"א, ע"פ המובא ב'ישורון' כט עמ' תקסט). יש שהסיקו כך גם מדברי הראי"ה קוק זצ"ל (שו"ת אורח משפט סי' עא), שלדעתו כל הפעלת חשמל היא הבערה, וממילא גם כל שינוי זרם. לענ"ד לא זו כוונתו, והוא דיבר רק על רמקול שהיה בימיו והוציא ניצוצות.
ב. לאידך גיסא, יש שהתירו זאת לגמרי מעיקר הדין, ובראשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל (שש"כ פל"ד סכ"ח, לגבי מכשירי שמיעה, וראה בהרחבה בספרו של הרב ישראל רוזן 'בחצוצרות בית ה'' עמ' 40 - 56). לדעתו אין בזה משום "בונה" אפילו לדעת החזו"א, ואף לא "מוליד" מדרבנן, מפני שאין זו יצירת דבר חדש; ובתנאי שעוד לפני השינוי היה זרם משמעותי, שחולל פעולה מסוימת. כך גם דעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל (יביע אומר ח"א או"ח סי' יט אות יט), ויבדל"א הרב אשר וייס שליט"א, מנחת אשר ח"א סי' לב, וביאר שאין "מוליד" במשהו שהוא המשך פעולה ולא נוצר בו דבר חדש וחשוב.
ג. דעה ממוצעת לרב אלישיב זצ"ל, כפי שביאר הרב אפרתי (ישורון כט עמ' תקסו-תקעג), ששינוי זרם אסור (מדרבנן, משום "מוליד") כאשר הוא גורם שינוי משמעותי (וראה גם בשמו ב'ארחות שבת' ח"ג עמ' עד, שאין לדבר אישית אל אדם שיש לו מכשיר שמיעה). לדעתו (עמ' תקעב) גם שינוי הגורם רישום במחשב הנו משמעותי לעניין זה (למקורות נוספים לכאן ולכאן עיין 'קדושת השבת' מאת הרב משה הררי, ח"א עמ' כד).

למעשה, מנהג רוב הציבור להקל לצורך גדול כגון במכשירי שמיעה לכבדי שמיעה (ועיין אגרות משה או"ח ח"ד סי' פד-פה, על ההבדלים בין רמקול למכשיר שמיעה). מאידך, גם המתירים מעיקר הדין כתבו למעשה להימנע מפעולה מכוונת של הגברת זרם או החלשתו שאין בה צורך גדול. כך, למשל, בשמירת שבת כהלכתה (פל"ב סמ"א), לגבי שיחת טלפון עם רופא לצורך חולה שיש בו סכנה, התיר להוסיף בשיחה מילות נימוס בסיסיות, אבל אסר לדבר על נושאים שאין להם קשר לחולה (עצם יצירת השיחה והפסקתה כרוכה בפתיחה וסגירה של מעגלים, אבל המשך השיחה אינו אלא הגברת זרם).
הדגש על "פעולה מכוונת" בא לשלול תוצאה אגבית בלתי מכוונת, כגון עמידה ליד מאוורר בשבת, שגורמת בהכרח למאמץ יתר של המנוע, ובכל זאת הדבר מותר, גם מפני שלאדם אין כל עניין בכך ולרוב אף אינו מודע להתרחשות זו (שלחן שלמה סי' שיד סקי"א וסי' שח הערה לד, ושם נימוקים נוספים להיתר).
המקרה שלנו גבולי: אין פעולה מיוחדת וישירה שהאדם עושה בשבת לשם שינוי הזרם. האדם הולך כדרכו והמכשיר עוקב ומנטר את פעילותו והאדם משפיע עליו בעקיפין. מאידך, פעולת המכשיר חשובה לך ואתה בהחלט מעוניין בקיומה.
הסברה להחמיר כאן היא משני טעמים: א. התחשבות בדעת האוסרים. למרות שנוהגים כדעה המקילה, ראוי להתחשב גם בדעות מחמירות, בפרט אם יש הסוברים שזהו איסור תורה, כאשר אין צורך מיוחד להקל. ב. כבוד השבת והחשש מפריצת גדר. אם בעבר הדיון על שינויי זרמים ומתחים היה מוגבל רק לגבי רדיו ודומיו, היום ניתן בעזרת שינויי זרמים להפעיל בתי חרושת שלמים. בפרט יש שעלולים לטעות בין מכשיר שאין בו אלא הפעולה החשמלית לבין מכשיר שמבצע מלאכה של ממש (מדפסת, למשל). באופן כללי ניתן לומר שהתקבל בעם ישראל מנהג לאסור באופן גורף את השימוש במכשירי חשמל בשבת (פרט לאלה שעובדים באופן עצמאי לחלוטין וללא שום קשר לפעולת האדם בשבת), ולמנהג זה חשיבות רבה. לכן, גם הרב אשר וייס שליט"א, שהתיר (מנחת אשר הנ"ל) את השימוש באזיקים אלקטרוניים, כתב במפורש שזהו היתר לשעת הדחק, ו"ומי שבורח מזה - אשרי לו". ומאחר שלא מדובר כאן על צורך רפואי מובהק וקונקרטי, אלא על מכשיר עזר לעידוד ההליכה ושמירת הבריאות באופן כללי, אין מקום להתיר זאת בשבת.
אולם לדעת הרב ישראל רוזן שליט"א ('צמיד חכם בשבת', בתוך: 'אמונת עתיך' 114 עמ' 75 - 77), אם המכשיר מציג שעה קבועה ברציפות, שניתן להבחין בה ללא לחיץ תאורה וכד', והמכשיר/הציוד נראה כלפי חוץ כשעון - אפשר לענוד אותו בשבת גם אם בפנימיותו הוא מונה צעדים או מנטר התנהגות ביולוגית כלשהי של האדם (ללא תוצאה נגלית, כמו רישום צג, צלצול או רטט). אם אינו נראה כשעון, וניכר לרואים שהוא מנטר את צעדי האדם - גם הוא אוסר, מפני כבוד השבת.

כאשר יש צג דיגיטלי שהרישום בו משתנה בשבת, הכל מודים שהדבר אסור, מפני שיש בכך כתיבה ("כתב שאינו מתקיים", האסור מדרבנן). קיים דיון דומה בפוסקים על מדי מים דיגיטליים, האם התקנתם אוסרת את פתיחת הברז, מאחר שזרימת המים משנה את הרישום בצג הדיגיטלי. הדעה המקובלת היא שהדבר מותר (על השיקולים ראו בהרחבה במאמרו של הרב שמשון פרנקל, 'תל תלפיות' סח, תשרי תשע"ג). אולם נימוק מרכזי לעניין זה הוא שהקשר בין פתיחת הברז לבין שינוי הרישום הוא עקיף, והמשתמש במים אינו חושב כלל על המדידה, ועל כל פנים אין לו עניין בה, מה שאין כן בנדון שלנו.
מעבר לכך, אם מקובל בימות החול להסתכל באופן תדיר בשעון כדי לדעת "כמה הספקתי היום", נראה שאין זה מתאים לאווירת השבת. אמנם חשוב מאוד לעודד הליכה ולשמור על הבריאות, אבל "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים" ובשבת אין זה מתאים לעסוק תכופות במחשבות על ספורט (יש מקום גם לדון על איסור מדידה בשבת, אך מסתבר שהאיסור נאמר רק כאשר האדם עושה במהלך השבת פעולה מיוחדת לצורך המדידה, כגון שהוא עונד את השעון בשבת עצמה, ומבחינה זו אין איסור בשעון שעל היד כבר מלפני השבת).


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il