שלום, רציתי לשאול האם יש איסור לשהות עם בן דוד בבית כשהדלת פתוחה לרווחה? יש לציין שהבית יחיד בקומה אחרונה לכן לא עוברים שם אנשים

שלום וברכה, יש איסור ייחוד גם בבני דודים. אין איסור ייחוד כאשר יש פתח פתוח לחדר המדרגות גם בקומה עליונה בבניין (חזון איש, דבר הלכה פ"ג,ס"ו, ופי"ג, ס"ו). פתח פתוח מועיל ביום או בתחילת הלילה כאשר עדיין יש אנשים שעוברים (ראה סוכה כה:, ראה נטעי גבריאל לב, יא). יש אומרים שניתן להקל רק כאשר הדלת ממש פתוחה, ויש אומרים שאין איסור ייחוד גם כאשר הדלת סגורה אך אינה נעולה, מכיוון שלפעמים אנשים חצופים נכנסים לבית בלי לדפוק. מעיקר הדין ניתן להקל כאשר הדלת סגורה ואינה נעולה (ראה שו"ת מנחת אשר ח"א סי' פו, אות ה). אך בנידון השאלה לכתחילה יש להחמיר ולפתוח את הדלת ממש, משום שמדובר בבני דודים שמרגישים חופשי אחד עם השני, ובהגדרה ההלכתית - 'לבו גס בה' (ראה נטעי גבריאל א, י). ועוד סיבה להחמיר בעניננו משום שמדובר בקומה הגבוהה בבניין. ההיתר של פתח פתוח לרשות הרבים (או לחדר מדרגות) מועיל רק כאשר אתם נמצאים בחדר הכניסה של הדירה, אבל אם אתם נמצאים בחדרים פנימיים בדירה לא מועיל פתח פתוח להתיר (נטעי גבריאל לב, ה). אם אתם רוצים להיות בחדרים פנימיים בדירה ולא רק בחדר הכניסה יש אפשרות להקל אם שניכם תהיו בחדרים נעולים, ועל כל פנים שאחד מכם ינעול את דלתו (ראה מ"ב רלט, שער הציון יז, נטעי גבריאל ל, ב). לחילופין אפשר לבקש מאחד השכנים לבוא לביקור ללא תיאום מראש מפעם לפעם וכך לא יהיה איסור ייחוד (נטעי גבריאל י, טו). אין איסור ייחוד לבת עם בן פחות מגיל תשע, וכמו כן אין איסור ייחוד לבן עם בת פחות מגיל שלש (שולחן ערוך אבהע"ז כב, יא). מקורות והרחבה: לגבי גיל האסור בייחוד נרחיב מעט: הבאנו את דברי השולחן ערוך שאסור עם בן מעל גיל תשע ועם בת בגיל שלש. אולם מצינו שהפוסקים הקילו יותר במקרה של צורך גדול. כתב האגרות משה (אבן העזר ח"ד, סי' סה, יב) לגבי ייחוד עם בנות עד גיל ארבע חמש שש ואולי גם שש שבע: "איני רוצה להורות בזה לא היתר ולא איסור, אבל איני מוחה באלו המקילין". והביאו בשם הגר"מ פיינשטיין (מה טובו אהליך חלק יד, לרב גמליאל רבינוביץ בשם ספר חינוך בהלכה, כהן עמ' 40) שבשעת הדחק יש להקל להתייחד עם ילדה עד בת שבע שנים. ולגבי ילדה מאומצת כתב (אגר"מ אבהע"ז ח"ד, סד, ב): "שנקל מפני הסתם והצורך גם עד בת שמונה ותשע". הגרש"ז אוירבך היקל על פי דברי החזון איש להתייחד עם ילדה מאומצת עד גיל חמש או שש (נשמת אברהם חו"מ מב, 4, שולחן שלמה ערכי רפואה ח"ב עמ' רנב). וכן אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א. הגר"י נויברט (מובא בנשמת אברהם שם) כתב שיש להקל בקטנה גם מעל גיל שלש על פי דברי החזון איש שבגיל זה אין יצר עליהן מחמת קוטנן. והוסיף שבדרך כלל מדובר באיסור דרבנן משום שבדרך כלל קטנה אינה רואה דם נדה ואינה ערוה האסורה מהתורה. ובנשמת אברהם (שם) הביא שהגריש"א סבר שאין ראיה מהחזון איש להקל. יש לציין שהסברא להקל באיסור ייחוד עם ילדה קטנה מאומצת עד הגילאים הנ"ל נכונה גם לגבי ייחוד עם כל ילדה. כנראה שלא רצו הפוסקים להקל כל כך אם אין צורך כזה גדול. לגבי גיל ייחוד עם בן, כתב השולחן ערוך (שם) שאיסור ייחוד מתחיל מגיל תשע. ראיתי שהביאו בשם הגרי"ש אלישיב בספר תורת היחוד (פ"א הע' כה סוף ד"ה וכדברינו'): "ויש מקום להקל בשעת הדחק [ובצירוף עוד היתר] בקטן עד גיל אחת עשרה". ואין הספר 'תורת היחוד' תחת ידי לעיין בזה. כל טוב!