בס״ד היש הלכות או מנהגים קשורים להר סיני כיום? כלומר, האם זה מותר לבקר לשם ולעשות מה שהלב חושק? או היש צורך להתנהג שם עם כובד ראש ולא לעשות שם דברים של שחוק? האם יש עצה טובה או לבקר את ההר או לא לעשות כן? האם היו רבנים מפורסמים שכן הלכו או עודדו את זה או הזהירו נגד עשיית את זה? קיצור: נחשב בכלל כמקום קדוש כיום או מתייחסים אליו ככל מקום חול שבחו״ל?. תודה רבה

שלום וברכה, נאמר בתורה "במשוך היובל המה יעלו בהר". כלומר לאחר תקיעת השופר וסילוק השכינה עם ישראל רשאים לעלות להר סיני ולרעות שם את צאנם וכו (ראה תענית כא:). מבחינת ההלכה הר סיני ככל הר אחר. עם זאת ידוע שהרב שלמה גורן עלה להר סיני ותקע שם בשופר, ולאחר מכן כתב ספר תורה והעלה להר סיני (בעוז ותעצומות עמ' 252). הדברים האלה נעשו כנראה לזכר ולסימבוליות של חזרת עם ישראל לארצו ולקץ המגולה. אגב, לא פשוט איפה המקום המדויק של הר סיני היום. הרב גורן נקט שהיא בג'בל מוסא, אבל אין הוכחות לכך. מה שכתבת כדבר פשוט שהר סיני אינו מארץ ישראל - אין הדבר פשוט. ראה בספר הכוזרי (ב,יד) ובספר 'טובה הארץ' לרב חיים שטיינר (עמ' 20-21). הרחבה: זה לשון הגמרא בתענית (שם): "תנינא רבי יוסי אומר לא מקומו של אדם מכבדו אלא אדם מכבד את מקומו שכן מצינו בהר סיני שכל זמן שהשכינה שרויה עליו אמרה תורה (שמות לד, ג) גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא נסתלקה שכינה ממנו אמרה תורה (שמות יט, יג) במשוך היובל המה יעלו בהר". בטעם הדבר שהר סיני אינו קדוש לדורות לעומת המקדש, ביאר הרבי מלובביץ (ליקוי שיחות עמ' 150-151) שקדושת הר סיני היתה בלי פעולת האדם אלא 'מלמעלה למטה' - "וירד ה' על הר סיני". מה שאין כן הקדושה של המשכן והמקדש שקדושתם היו על ידי פעולה מעשית - "ועשו לי מקדש". על ידי פעולת האדם 'מלמטה למעלה', הקדושה נקבעת בחפצא (בגשם), וזו הכוונה והתכלית ע"ש. ועי' בספר סיפורים והוראות (עמ' 64-66, 'קיום מצוות בדרכי הטבע') שהרבי מלובביץ ביאר על פי יסוד זה מדוע בעל התניא לא רצה לקדש את הלבנה על ידי מופת, כשהעמיד את הסירה בנהר באופן ניסי, אלא רצה לקיים את המצוות בדרך הטבע ע"ש. רעיון אחר (ודומה להסבר הנ"ל של הרבי מלובביץ) אמר הגרא"ל שטיינמן (מובא בספר ופריו מתוק במדבר עמ' 12), מדוע הר סיני אין בו שום קדושה, למרות המעמד הנשגב של מתן תורה שהיה עליו, ואילו הר המוריה התקדש לדורות עולם. וביאר הגרא"ל שטיינמן משום שאת התורה קיבלנו בהר סיני במתנה (ראה תהלים סח, יט). אנו מצידנו לא עשינו שום דבר. מה שאין כן הר המוריה ששם אברהם בא לתת לקדוש ברוך הוא את בנו יחידו במסירות נפש. הרי לנו שמה שיהודי עושה במסירות נפש חביב לקדוש ברוך הוא עד מאד, ושם יש השראת שכינה. מעניין לציין לדברי התפארת ישראל על המשנה (אבות ו,ב): "אמר רבי יהושע בן לוי, בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה". וביאר התפארת ישראל שישנם קולות שמימיים היוצאים מהר סיני עד עצם היום הזה. וזה לשונו: "בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב: אמרו הטבעיים בספרי [יעאגראפיע] שגם עכשו סביב להר סיני נשמע באויר שממעל לההר תמיד קול הברה כעין קול רעם דברים ואין מבין. וזה דבר פלא. ולפע"ד לאלה רמז רבי יהושע בן לוי, שהקולות הנשמעים שם יתנו רמז להאדם להזכירו מתן תורה. וכי עכשו ירעם על הדור על שאינן מכבדין אותה כראוי לשמור מצותיה כראוי. וזהו הקול הקטן החוזר מקול הגדול שנשמע אז ביום הקהל בעת מתן תורה. וזהו בת קול דקאמר הכא, ר"ל קול שנולד מקול אחר". אולם מבחינה הלכתית כאמור, אין צורך להקפיד על משהו מיוחד במקום שמשערים שבו ניתנה התורה. לגבי המיקום של הר סיני שמעתי בשיעור של הגר"א וייס שליט"א (בנושא שטיחת עשבים בחג השבועות) שאנחנו לא יודעים איפה זה הר סיני. הערבים מקובלים שזה בג'בל מוסא אבל במקורות שלנו אין שום רמז איפה זה הר סיני. עכ"ד.