שלום רב. אימי חולת אלצהיימר 13 שנה. אבא מטפל בה במסירות ללא כל עזרה חיצונית, בחצי שנה האחרונה אמא זקוקה לטיטולים, אבא מסרב להכניס פיליפינית או מטבית ואנחנו הבנות משתדלות להגיע 4 פעמים בשבוע לקלח אותה, אבל אמא מאד סובלת לעיתים נשארת רטובה 48 שעות, הרבה פעמים המיטה והנעליים שלה רטובים, ריחות רעים וכו. האם מותר להגיד לאבא שאנחנו נפסיק להגיע לחלוטין עד להכנסת עזרה לבית? האם כיבוד אם גובר על כיבוד אב?.

שלום. א. צריך להעריך את מסירותו של אבא! ב. אולם, מה שעומד על הפרק, זה לא כיבוד אב או אם. כאשר אמא מצטערת, ודאי צריך לדאוג לה, גם אם אבא מתנגד. ג. צריך להיעזר באדם שיש לו השפעה על אבא, כדי שישיג את הסכמתו של אבא לעובדת זרה. או שרופא יבהיר לאבא שכך אי אפשר להמשיך. בעז"ה, תצליחו בכך!