מותר לנכדים לצאת למסיבה שבוע אחרי שסבא שלהם נפטר ?

מעיקר הדין אכן נהג איסור: "כל שמתאבל עליו מתאבל עמו", כלומר, אבלות על קרוב מדרג שני, ואולם - מסיבות שונות - הלכה למעשה הדבר לא נוהג. בגמרא מועד קטן (כ ע"ב) מובאת מחלוקת תנאים בשאלה אם מתאבלים רק על קרוב מדרגה ראשונה, או גם על קרובים מדרגה שנייה. חכמים שם סבורים כאמור ש'המתאבל עליו, מתאבל עמו', ומתאבלים גם על קרובים מדרגה שנייה, ובלבד שהם "עמו" - עם הקרוב המתאבל בבית. מרן בשו"ע (יורה דעה שעד, ו) פסק ש'כל המתאבל עליו מתאבל עמו', אך כבר הטור הביא בשם רמב"ן (תורת האדם) והרא"ש (מו"ק ג, לה), וכן כתב גם הריטב"א, שהיום לא נוהגים באבילות זאת כי הקרובים מוחלים. הרמ"א כתב - ע"פ תרומת הדשן סי' רצא - שנהגו עד שבת ראשונה לנהוג בחלק מהאבלות: לא להחליף בגדים, ולא להתרחץ. פתחי תשובה (שעד, ד) מביא שתי דעות אם דין זה של הרמ"א חל על כל קרובים מדרגה שנייה, אפילו אם הם נמצאים לא במקום האבלים, או רק כאשר הם במקום האבלים. ערוך השולחן (יו"ד סי' שעד סע' יד) כתב שבימינו, גם אם הקרוב אומר שהוא לא מוחל והוא רוצה שקרובו יתאבל על קרובו עמו, אין הקרוב חייב להתאבל עמו, כיון שהמנהג התבטלה. בשו"ת בצל החכמה (חלק ג סימן קז) העיד מפורשות: "אודה ולא אבוש, שאם כי כל ימי גודלתי בין חכמים, גדולים חקרי לב, מעולם לא ראיתי ולא שמעתי שקרובים פסולי עדות ינהגו אפילו קצת אבילות חוץ מהקרובים שחייבים לנהוג אבילות". וכן כתב בילקוט יוסף - אבילות סימן יד, אות ג, שלא נהגו היום כלל באבילות של קרובים מדרגה שנייה. וכן הביא בספר 'פני ברוך' פ"ט, הערה כו בשם רבה של ירושלים הרב צבי פסח פרנק, שלא נהגו זאת. מכאן שהלכה למעשה הדבר מותר. עם זאת, ככל שהדבר מצער את ההורה האבל, יש מקום להימנע, לפחות בפרק הזמן שסמוך לפטירה.