שלום כבוד הרב. הגעתי לבניין שעובר פינוי לקראת בנייה מחודשת. כל הדירות נטושות ללא ריהוט כלל ואיש לא יגור שם. ברוב הדירות נלקחו המזוזות אך במספר דירות קטן נותרו. האם מותר לי לקחת מזוזה לטובת חדר שאין לי בו מזוזה ?

ישנו דיון מעניין בפוסקים על "אבידה מדעת" אדם שמתנהג בהפקרות עם חפציו ולא שומר עליהם. (למשל אדם שמשאיר את דלת הרפת של פרותיו פתוחה או זורק את ארנקו ברחוב) מוגדר "מאבד ממונו לדעת" לדעת הרמב"ם (הלכות גזילה ואבידה פרק יא הלכה יא) אין חיוב השבת אבידה בחפצים כאלו והם אינם בגדר "אבידת אחיך" אך מאידך אין המוצא יכול לזכות בחפץ זה כי הוא עדין שייך לבעליו, ולא יצא מרשותם. לדעת הטור(חושן משפט רס"א) אף ניתן לקחת ולזכות בחפץ זה. השולחן ערוך(חושן משפט רס"א סעיף ד) פסק כדעת הרמב"ם מאידך הרמ"א פסק כדברי הטור. לאור הנ"ל לכאורה ניתן לומר שלדעת שולחן ערוך יהיה אסור לקחת משם את המזוזה או שאר חפצים אך לדעת הרמ"א יהיה מותר. אמנם אחרונים רבים (ש"ך. מחנה אפרים. בית הלוי) נוטים לומר שאולי אין באמת מחלוקת והדבר תלוי באומדן. אם אומדן הדעת שהאדם ממש מפקיר נכסיו (אף שלא אומר כן בפירוש בפני שלשה..) אז ניתן לזכות בהם אך אם אומדן הדעת היא שהאדם לא מפקיר נכסיו, אף שאינו מקפיד לשמור על נכסיו כפי שנוהגים רוב העולם, עדין אין זה אומר שהם אינם שייכים לו ואסור לקחתם. לאור הנ"ל נראה לי שהדבר תלוי באומדן הדעת. לפי המציאות. אם ברור שהבניין עומד רגע לפני הריסה ובעלי הדירות אינם חפצים בשום דבר הנמצא שם - נראה שמותר לקחת את המזוזה ובעליה הפקירו אותה. אך אם הבניין פשוט אומד ריק וזה ייקח זמן עד שיהרס אז נראה שצריך לשאול ולברר מי הבעלים של הדירה ולשאול אותם. כי התנהגות כזו לא מוכיחה בבירור על כך שהאדם הפקיר את המזוזות. שמא הוא מתכנן מתי שהוא לבא ולקחת את המזוזות והוא לא הפקיר אותם.