לא הבנתי מדוע הרב פוסק לאסור כיבוי והדלקת אור שבת ע"י כלב. והרי אי נימא שעסקינן בנורה כזו שהאיסור לפי המקובל בפוסקים הינו מדרבנן, אזי בפשטות אין דין שביתת בהמתו ולאו דמחמר על איסורי דרבנן? (ואפילו על איסור מהלך ד פרסאות לסבורים שהוי מדאורייתא מאחר שאין בזה כרת וכיו"ב ג"כ סבור המג"א לפי המהרי"ק שאין בזה את הדין הנ"ל?)

א. לא כל אור הוא מדרבנן, יש גם אור שאסור מהתורה ב. גם החולקים על החזו"א רק בחולה סומכים על כך שיש מכשירים חשמליים שאסורים רק מדרבנן. אך להשתעשע עם כלב בשבת גם הם חוששים שמא הדבר אסור מהתורה. ג. המשסה כלב שיעשה מלאכה בשבת נחשב כאילו האדם עבר את העברה בעצמו (ר' אבן העוזר סי' שכח לעניין מעמיד, משסה חמור יותר)