כשאומרים קדיש בתפילה או לאחר לימוד תורה, האם צריך שיהיה מנין דוקא בעת אמירת הקדיש או גם בפסוקים או בתפילה שאומרים לפני כן?

הט"ז סובר שמספיק שיהיה מנין בעת אמירת הקדיש ואין צורך שיהיה מנין גם קודם לכן, למשל אם התחילו שחרית ללא מנין ולאחר ישתבח הגיע עשירי, אומרים מיד קדיש. כמו כן אם התחילו ערבית ללא מנין, ולפני תפילת לחש הגיע המנין, אומרים קדיש. אמנם אם מדובר בקדיש שאחר לימוד תורה או אמירת פסוקים, לדעת הט"ז גם בזה, די לנו שבשעת הקדיש יהיו עשרה אנשים ואין צורך שיהיו בלימוד שלפני כן, אך האחרונים חולקים וסוברים שצריך לומר מעט מהלימוד גם במנין ורק אחר כך לומר קדיש. לכן למעשה אם מדובר בקדיש שבתפילה אפשר לומר אותו כשיש מנין גם ללא שהיה מנין קודם לכן, אך קדיש לאחר הלימוד, לכתחילה צריך להקפיד לומר גם מעט מהלימוד במנין. (כל זה מסימן נה משנה ברורה סעיף קטן ב).