בהמשך לתשובות של הרב בעניין בקשת רשות מאמא לזמן, לא הבנתי מה הבעי’ה להגיד : "ברשות..... ברשות אמי מורתי..." למה זה נוגד את ההלכה? הרי לא באמת מבקשים ממנה רשות, כמו שלא באמת מבקשים מאף אחד מהיושבים רשות (ברשות בעל הבית - האם לא עושים זימון אם בעה"ב לא מסכים?). וגם לא הבנתי למה מותר לוותר לגמרי על הזימון כדי לא לפגוע באמא?

לא אמרתי לוותר על הזימון בכלל. אלא שהבן יוותר על זכותו לזמן. וכגון שהאב יזמן כדי שהבן לא ייכנס לקונפליקט מיותר עם אמו. יש נוסח זימון מקובל בישראל. גם המהרש"א שנקרא על שם אמו (אידל) כי היא גדלה אותו לתורה מסתמא זימן בנוסח המקובל ולא שינה אותו, המזמן מבקש רשות מיתר החייבים בזימון. או מבעל הבית שכבדו בזימון. האם אינה חייבת בזימון ולכן אין טעם לבקש את רשותה. דרישת האם לבקש את רשותה חורגת מהמקובל ויש בה פירצה לא מוצדקת הנובעת כנראה ממאבקים חברתיים שמקומם במקום אחר אך בשום פנים ואופן לא במסגרת זו של ברכת המזון. אם האם נפגעת מכך שמזכירים את האב ולא אותה אין צורך להזכיר גם את האב, גם לא בכינוי "בעל הבית" אלא בנוסח כללי "מורי ורבותי". בכלל זה כלולה גם האם. והכל על מקומו יבוא בשלום.