ידוע שאם חותכים דבר חריף (למשל בצל) עם סכין פרווה על קרש בשרי (אפילו שאינו בן יומו ואפילו בצונן) - הבצל הופך לבשרי. ראיתי בספר קצש"ע בב"ח של הרב פפויפר שהביא מחלוקת באחרונים, מבלי להכריע, מה דין הסכין במקרה זה: האם הבצל הופך אותו לבשרי מכוח טעם הבשר שבלע (מ"ב סימן תנ"א, חכ"א כלל מ"ט), או שאין כח בדבר החריף להפליט בדוחקא טעם שבלע למרות שהוא עצמו הופך לבשרי (דרכי תשובה סימן צ"ו). 1. כיצד נכון לנהוג למעשה ? 2. אם צריך להחמיר - מה הדין כאשר הסכין הפרווה המדובר הוא אחד מבין שני סכינים זהים, ואין אנו יודעים עם איזה מהשנים חתכנו את הבצל ?

לדעתי יש לחוש לדעה המחמירה וגם התערובת אסורה.