האם להגיע ללוויה פוטר מלהגיע לשבעה לאחר מכן, או חובה להגיע גם ללוויה וגם לשבעה? שמעתי דיעות מנוגדות בנושא. אודה לתשובתכם.

לאחר ברכת התורה בברכות השחר אנחנו מוסיפים פסוקים, משנה וברייתא כדי להצמיד לימוד תורה לברכות התורה. שם אנחנו אומרים: "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ואלו הן: כיבוד אב ואם . . . ולווית המת". המקור לברייתא מופיע במסכת פאה (א, א) ובמסכת שבת קכז, א) אבל בשניהם לא מוזכרת לווית המת ברשימת הדברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא. אולם, מאחר ובמסכת שבת מוזכר גמילות חסדים והלוויה מוגדרת כגמילות חסד הרי שהיא כלולה בדברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. וכך גם פירש הרמב"ם בפירוש המשניות על המשנה במסכת פאה, שהכוונה גם לניחום אבלים ולווית המת. לווית המת מוגדרת כחסד במדרש בראשית רבה (ק, ו) לגבי הלווית יעקב אבינו. ובמדרש תנחומא (פרשת ויחי פרק מז, סימן ג) היא אף מוגדרת כחסד של אמת: " 'ועשית עמדי חסד ואמת' - וכי יש חסד של שקר שהוא אומר חסד ואמת? משל הדיוט אומר: מת בריה דרחמך טעון, מת רחמך פרוק. אמר ליה: אם תעשה עמדי חסד אחר מיתתי, הוא חסד של אמת" תלמידי רבינו יונה (ברכות דף יא, ב ד"ה קברו את המת) כתבו שתנחומי המת, ומשמע גם ההלוויה, הם מצווה מן התורה. לעומתם הרמב"ם (הלכות אבל יד, א) כתב שהלווית המת וניחום אבלים הם מדרבנן. ומה עדיף יותר? מצד אחד יש עדיפות יותר בהלוויה מאחר והיא מוגדרת כ'חסד של אמת', כלומר מידת חסד יותר גדולה, ואילו ניחום אבלים הוא חסד 'רגיל'. בנוסף, בלווית המת צריך להשתתף ממש ואילו בניחום אבלים אפשר גם בטלפון (אגרות משה אורח חיים חלק ד, מ, אות יא והוסיף שמד הנפטר עדיף להגיע) [ועיין בגשר החיים יד, א ובדברי הרב דב ליאור באתר שפסק שעדיף להגיע להלוויה מאשר לשבעה (אתר ישיבה - https://www.yeshiva.org.il/ask/21602)]. אולם מהצד השני יש בניחום אבלים מידה כפולה שהיא גם לנפטר וגם לאבל (רמב"ם הלכות אבל יד, ז). לכן, יש מצווה ללכת להלוויה ויש מצווה נוספת ללכת לניחום אבלים. מי שיכול לקיים את שתיהם זוכה בקיום שתי המצוות. אם יש מספיק אנשים בהלוויה והוא יוכל לקיים רק אחת מהם, שיראה באיזה מהם הוא יותר יקיים את גמילות החסד כלפי האבל, כי בשניהם יש גם גמילות חסד כלפי המת.