מדורים

פרפראות פרשת חיי שרה תשפז

לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

פרפראות פרשת וירא תשפז

בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

הרש"י האחרון בתורה: למה משה שבר את הלוחות?

שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.

הרש"י האחרון בתורה, שקוראים בשמחת תורה, חותם בשבח הגדול ביותר של משה רבנו: "שנשאו לבו לשבור את הלוחות". למה דווקא זה? הרב שניאור אשכנזי, שליח חב"ד בראשון לציון, מביא את דברי הרבי מליובאוויטש מהתוועדות שמחת תורה תשמ"ז: משה הבין שהלוחות הם השטר שמחייב את עם ישראל, וברגע של אמת בחר להציל את העם. ישראל קודמים לכל. ומה זה אומר עלינו היום: האם האידיאולוגיה שלנו גדולה יותר מהיהודי שעומד מולנו? הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.

לא לחכות להיות מלאך: לקדש את המציאות שלך

שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.

הרב עופר אונגר, ר״מ בישיבת שעלבים, פותח את הערב (במקום ראש הישיבה, הרב מיכאל ימר, שלא יכול היה להגיע). הוא שואל למה דווקא ביום שבו רבי אלעזר בן עזריה פתח את שערי בית המדרש לכל תלמיד — גם למי ש״אין תוכו כברו״ — הוכרע שספר קהלת, המלא בסתירות, הוא ספר קדוש. משם, בעקבות רבי צדוק הכהן, למעמד הסנה: משה רוצה ״לסור״ לגמרי מכל המידות הרעות, והקדוש ברוך הוא עונה לו ״של נעליך״ — אי אפשר לשרוף הכל בבת אחת; המקום שאתה עומד עליו, כמו שהוא, הוא אדמת קודש. ובסוף, סיפור אישי: נער מתל אביב שהתחיל ללבוש ציצית, החבר׳ה שצחקו עליו, והמשפט שאמר לו הרב נריה ושינה לו את הדרך. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.

איך מונעים נשירה? דיני חינוך הילד מההלכה ועד הבית

שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.

הרב דוד פנדל, ראש ישיבת ההסדר שדרות, חותם את הערב בשאלה הכואבת של נוער שעוזב את הדרך: ״זה אסון, זו טרגדיה״ — ואיך מונעים אותה? הוא נכנס לסוגיה ההלכתית של חינוך קטנים: האם אסור לתת לילד איסור בידיים, האם בית דין מצווה להפרישו, ואם ילד בכלל מחויב במצוות — דרך המגן אברהם, התוספות, תוספות ישנים, הרמב״ם, תרומת הדשן והחיי אדם, ואפילו הפסקה של שתי דקות שבה הקהל הופך לבית מדרש. והמסקנה המעשית: חינוך אינו רק ״אל תעשה״. ילד צריך להרגיש שהמצוות שלו, שהוא יהודי קדוש שתפילתו נשמעת — כמו הנכד שאומר ״האתרוג הזה שלי״. ובסוף, שני אבות בבית הכנסת, וקריאה להורים: לכבד תלמידי חכמים מכל החוגים, כי זלזול שנאמר ליד השולחן מחלחל אל הילדים. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.