ידוע הסיפור על ריש לקיש שהיה מסוגל לקפוץ מצד אחד של הנהר לצידו השני ובזבחים ה כתוב שהיה נשען על בטנו בבית המדרש. ועוד ידוע סיפורים רבים על תנאים ועל אמוראים שהיו שמנים באופן יוצא דופן. כיצד קרה לריש לקיש שעבר מקיצוניות אחת לשני מבחינת גופו? ועוד מדוע חכמי ישראל היו שמנים בצורה יוצאת מגדר הרגיל הרי יש מצוה לדאוג לבריאות ולגוף?

לשואל שלום, ערכו של האדם הוא בהיותו "צלם אלקים" ואינו תלוי במראהו החיצוני, בגובהו, או במשקלו. וכבר אמרו חז"ל (ברכות לג ע"ב): "הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים", וביאר רש"י: "כל הבא על האדם ביד הקדוש ברוך הוא הוא; כגון ארוך, קצר, עני, עשיר, חכם, שוטה, לבן, שחור, הכל בידי שמים הוא, אבל צדיק ורשע אינו בא על ידי שמים, את זו מסר בידו של אדם, ונתן לפניו שתי דרכים, והוא יבחר לו יראת שמים". כל מה שקשור למצב הפיזי, הכלכלי, או האינטלקטואלי של האדם, נקבע על ידי ההשגחה העליונה. האדם אינו אחראי לגורמים אלו ועל פי רוב אין לו שליטה עליהם, אלא הם חלק מתוכנית אלקית רחבה יותר. באשר להשמנת יתר. אף היא אינה תלויה בהכרח ובלעדית בתזונה של האדם. אמנם תזונה ואורח חיים הם הגורמים המשפיעים והמרכזיים ביותר, אך השמנת יתר היא מצב מורכב המושפע ממגוון רחב של גורמים ביולוגיים וסביבתיים נוספים. בדברי חז"ל אנו מוצאים בהקשרים שונים תיאור של גדולי התנאים והאמוראים, שהיו בעלי בשר, גבוהים במיוחד או נמוכים במיוחד. והשאלה המתבקשת היא: מה ראו חכמים לציין זאת? איזה לקח יש בזה לדורות? התשובה לשאלה זו טמונה בדברי תוספות (בבא מציעא פד ע"א ד"ה אמר רבי), שכתבו: "אלו דברים נכתבו, שלא להוציא לעז על בני אדם שהם כך". מכאן אנו לומדים על גדולתם של חכמינו ז"ל ורגישותם כלפי חינוך הדורות הבאים, שינהגו כבוד זה בזה ולא יוציאו לעז לחינם, ובכך גם ביקשו למנוע בושה או דימוי שלילי אצל אנשים שקיימת אצלם שונות כזו או אחרת. באשר לריש לקיש, אין הכרח לומר שמשקלו השתנה, אלא הרגילות היתה שהיו נשענים כך, כמבואר בתוספות במסכת גיטין (מז ע"א ד"ה כריסי כרי): "דרכן היה לשכב על בטנם". בברכה נאמנה