שלום כבוד הרב אני עובד כיום בחברת נס, שמספקת שירותי מחשוב לעיריית תל-אביב. בחוזה העבודה שלי יש סעיף אי-תחרות שמגביל אותי למשך שנה לאחר סיום העבודה שלא לעבוד אצל מתחרים או אצל לקוחות החברה. לאחרונה נס הפסידה את מכרז שירותי המחשוב בעירייה, וכעת עיריית תל-אביב רוצה להעסיק אותי ישירות כשכיר, דרך מכרז כוח-אדם של העירייה, לאחר שאסיים את עבודתי בנס. האם מותר לי מבחינה הלכתית לעזוב את נס ולקבל את ההצעה לעבוד כשכיר ישירות אצל עיריית תל-אביב, למרות סעיף אי-התחרות שבחוזה, או שיש בכך בעיה של גזל, הסגת גבול או פגיעה לא הוגנת בפרנסתו של המעסיק הקיים? עורך דין מומחה לעניין אמר שמבחינה משפטית אני יכול להיות רגוע : העורך דין כתב לי שעיקר הטענה זה שחתמתי על משהו שבטל מעיקרו כיון שאין לו תפיסה משפטית ציטוט "בוקר טוב מבחינת דיני עבודה אי אפשר לחתום על וויתור על מה שמגיע מהחוק. החוזה לא תופס משפטית. זה כמו שתחתום על חוזה שאתה עובד ב - 5 שח לשעה. גם אז הרב יגיד אותו דבר? כי זה אותו דבר בדיוק."

בס"ד שלום וברכה, יש לחלק את התשובה לכמה נידונים: א: מה תוקף ההסכם. ב: האם לעירייה מותר לפנות לעובדי נס ולגרום להם לעזוב את החברה. לגבי תוקף ההסכם, בדיני עבודה מקובל שיש תוקף לחוק ולכן אני אצטט לך את המובא באתר כל זכות לגבי תוקפו של סעיף זה: "סעיף בחוזה עבודה אשר מגביל את זכותו של העובד לעבוד אצל מעסיק אחר לאחר סיום תקופת עבודתו אצל המעסיק הנוכחי, הינו חסר תוקף בדרך כלל. למרות זאת, בנסיבות מסוימות עשוי בית הדין לעבודה לאשר סעיף בחוזה עבודה המגביל את יכולתו של העובד לעבוד אצל מעסיק אחר, ולתת לו תוקף משפטי, כגון: א: תמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק: אם העובד קיבל תמורה מיוחדת מהמעסיק (למשל: תוספת שכר, שיפור תנאי העבודה וכיו"ב) עבור התחייבות מצדו שלא להתחרות בעתיד במעסיק הנוכחי בתום יחסי עובד-מעביד, ייטה בית הדין לעבודה לאשר את הסעיף המגביל את העובד לעבוד אצל מעסיק אחר בתחום מסוים ולתקופה מסוימת. ב: ...ניתן להגביל את חופש העיסוק של עובד לעבוד אצל מעסיק מתחרה, תוך כדי ולאחר סיום עבודתו, כדי למנוע ממנו מלהשתמש, שלא כדין, ב"סוד מסחרי" השייך למעסיקו הקודם... בית-הדין יגביל את עיסוקו של עובד, רק אם קיימת הסתברות סבירה, כי העובד יעשה שימוש בסוד מסחרי וכי הדבר יפגע באופן ממשי במעסיקו הקודם... ג: הכשרה מיוחדת: במקרה בו המעסיק השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרת העובד, ובעקבות זאת התחייב העובד לעבוד אצלו למשך תקופה מסוימת, ניתן להצדיק את הגבלת העיסוק של העובד למשך תקופה מסוימת ולדרוש ממנו שלא להפסיק לעבוד אצל המעסיק ולא לעבוד אצל מעסיק אחר במשך אותה תקופה... ייתכנו נסיבות נוספות שבהן בית הדין יאשר סעיף בחוזה עבודה המגביל את חופש העיסוק של העובד לעבוד אצל מעסיק אחר בתום עבודתו אצל מעסיקו הראשון". גם שבט הלוי (ד, רכ) כתב שכאשר העובד למד סוד מקצועי אסור לפועל לעבור לחברה מתחרה ולהעביר את הסוד: "ופשוט אצלי שפועל שעובד במקום שעובדים בדברים סודיים או שמשתמשים במכשירים שהם עדיין בגדר סוד או אפילו פעולה שהיא המצאה של בעל העבודה, שאסור לו לפועל להעתיק לעצמו או לאחרים ובגדר גזל הוא מן הדין, גם אם לא עשו תקנה מיוחדת לזה, כיון שהם דברים שסתמא מקפידין מאד על גלוים". ב: באבני נזר (חו"מ יז) כתב שאין איסור לשכנע עובד בחברה אחת לעבור לעבוד אצלו, אם חושב שלא יוכל למצוא עובד כזה במקום אחר, והוכיח זאת מדברי השו"ע (חו"מ רלז, ב) שכתב: "אם שכר בעל הבית מלמד אחד, יכול בעל הבית אחר לשכור אותו מלמד עצמו". וכן כתב הרב צבי יהודה בן יעקב: https://www.psakim.org/Psakim/File/1048, בתנאי שעובד זה יש לו יתרונות מעובדים אחרים בשוק. אך יש חולקים על כך, במנחת יצחק (ה, עז) כתב בתוך דבריו שיש בזה בעיה מוסרית: "כי בודאי לפי חוק האנושי, יש בזה עוולה גדולה לחתור חתירה מתחת הראשון, בהלקח את בולעו מפיו". ובערוך השולחן כתב שטעם הדין שמותר לשכור מלמד של אחר "ואין שייך בזה מהפך בחררה - דאין זה דבר שבממון אלא דבר מצוה". ולפי דבריו כאן שאינו דבר מצווה אסור. וכן במנחת פיתים צמצם היתר זה. בברכה,