זכיתי לייסד מוסד חינוך בוטיק פרטי ואני משמשת כמנהלת ובוחרת עובדות ומפקחת עליהם. עם השנים התארגן ועד החינוך שממונה על העניינים הטכניים שהם באופן רשמי לקחו על עצמם אחריות המוסד. בפועל אני דואגת לגביית שכר לימוד ולשלוח פה ושם בקשות לתרומות ולעקוב אחרי זה ומשלמת למורות. ועכשיו השאלה: אם מגיע ראש חודש ואין לי כסף לשלם האם אני עובר על לאו דלא תלין

בס"ד שלום וברכה, האם מנהל עובר באיסור בל תלין? בגמ' ב"מ (קי:): "האומר לחבירו צא שכור לי פועלים, שניהם אין עוברים משום בל תלין, זה לפי שלא שכרן וזה לפי שאין פעולתו אצלו וכו'". ופסק השו"ע (שלט, ו) שאם לא אמר להם שכרכם על בעה"ב, השליח עובר משום בל תלין. ובאחרונים (פתחי חושן ד פרק ט הערה סו) הביאו משו"ת הרשב"א (א' אלף קנז) שגזבר של הקדש ששכר פועלים השכר עליו. ומימלא ניתן ללמוד שע"פ השו"ע הנ"ל שעובר בבל תלין שהרי שכרו עליו. לכן מנהל, אע"פ שהשכר אינו משולם מכיסו הפרטי אלא מקופת המוסד, כיון שהוא התחייב בשם המוסד לשלם את השכר, והוא גם שילם את השכר עד היום, אם מאחר לשלם עובר הוא בבל תלין או בבל תשהא מדרבנן. בנידון שלך יש לברר על מי העובדים סומכים עליך או על הועד, וע"פ זה להחליט על מי מוטל לשלם את השכר. מתי עוברים על האיסור? ז"ל הגמ' בבא מציעא (קיא.): "משנה. אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים - יש בו משום ביומו תתן שכרו, ויש בו משום לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר. אימתי - בזמן שתבעו, לא תבעו - אינו עובר עליו. המחהו אצל חנוני או אצל שולחני - אינו עובר עליו...תנו רבנן: לא תלין פעלת שכיר יכול אפילו לא תבעו - תלמוד לומר אתך, לדעתך. יכול אפילו אין לו - תלמוד לומר אתך, שיש אתך". לא תבע השכיר את בעה"ב שישלם את שכרו: הגמ' אומרת שכאשר השכיר לא תבע את בעה"ב, בעה"ב לא עובר על בל תלין וכ"פ השו"ע (חו"מ ס' שלט' סע' י'). העיר הפת"ש (ס"ק ז') בשם ס' שער משפט (ס"ק ב') שמדויק מהזוהר פרשת קדושים, ומהגמ' ש"אינו עובר עליו", היינו אינו עובר עליו אך איסורא מיהא איכא. תבעו ולא היו לו מעות: הרא"ש (ב"מ ט, מג') מבאר שכוונת הגמ' היא שאף אם השכיר תבע את בעה"ב אם אין לבעה"ב כסף לשלם הוא פטור מבל תלין, וכ"פ השו"ע (שם), והובא בפת"ש ס"ק ח' בשם האריז"ל שמידת חסידות ללוות ולפרוע לשכיר בזמנו. עבר זמן התשלום: ז"ל הגמ' בבא מציעא (קי:): "תנו רבנן: ממשמע שנאמר לא תלין פעלת שכיר אתך איני יודע שעד בקר? מה תלמוד לומר עד בקר - מלמד שאינו עובר אלא עד בקר ראשון בלבד. מכאן ואילך מאי? - אמר רב: עובר משום בל תשהא. אמר רב יוסף מאי קראה - אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך". הגמ' אומרת שכאשר עבר זמן התשלום בעה"ב אינו עובר על איסור בל תלין, אבל מ"מ חייב הוא לשלם לשכיר מיד, וכל זמן שהוא משהא את התשלום הוא עובר על לאו מדרבנן של "בל תשהה", וכ"פ השו"ע (חו"מ ס' שלט' סע' ח'). א"כ באשר לנידון דידן, כאשר הגיע ר"ח אם המורים לא תבעו את כספם - אינך עוברת על בל תלין אך עדיין יש איסור בדבר. אם המורים תבעו את כספם ולך אין אפשרות לשלם להם - אינך עוברת על בל תלין וממידת חסידות עליך ללוות ולשלם להם בזמן. ובכל אופן גם כאשר עבר זמן התשלום ברגע שיש לך איך לשלם ולא שילמת להם את עוברת על איסור בל תשהא. למותר לציין שמצד היושר וההגינות כלפי המורים עליך לעשות את כל המאמצים האפשריים לשלם להם את כל כספם בזמן ולא לאחר את מועד התשלום ולגרום להם לעוגמת נפש לאחר עמלם הרב, ובפרט כאשר מדובר במוסד חינוכי על מנהלי המוסד להיזהר כפל כפליים בענייני יושר ונקיות הממון, ובטוחני שהדבר ישפיע על חינוך התלמידים לתורה ומצוות מתוך יראת שמים טהורה. בברכת לומדי התורה בטהרה, הרב שלמה שי פינטו.