היי כבוד הרב, ראיתי בלימוד על נדרים ושבועות שנדר זה כשאדם אוסר משהו על עצמו או חברו ושזה יכול להשמע ככה: ״אני אוסר עלייך לגעת בזה״/״אסור לך לטפס על זה״ ״אסור לי להשתמש בזה״ וכו ורציתי לשאול האם זה נכון? האם לא חייב לציין שזה נדר (״אני נוד.. ש..״)? אשמח להסבר שאדע להזהר אילו מילים לא אומרים על מנת שזה לא יהיה נדר והאם זה אומר שעכשיו כל פעם שאגיד שמשהו אסור זה יהיה לנדר? ואם התכוונתי שרק זמנית אסור? ונניח אם אומרים בצחוק? אסור לך ככה וככה או נניח מישהו אומר אסור לך ללכת למקום כלשהו אז זה נחשב שהוא נדר ואתה באמת לא יכול? כמובן שאפשר לתת עוד דוגמאות בעוד סגנונות לשאלה/כוונת השאלה תודה רבה מראש

שלום וברכה, אין בכל הלשונות האלו לשון נדר. באופן כללי אם את לא מזכירה לשון נדר את יכולה לדבר נורמלי ולא לחשוש לנדרים. [אם תאמרי בלשון שמשמעו שהחפץ יהיה אסור עלייך או על אחר אכן יהיה בזה חשש נדר, למשל: "הלחם הזה יאסר עלי" או "הלחם הזה יאסר עליך" (עי' שו"ע יו"ד רד א, וראה סי' רכא לגבי לאסור על אחרים)].