האם זה בסדר לפתוח גמח להלוואות ממעשרות במקום לתת את המעשרות לנזקק או לאברך אלא לעשות גמח לאברכים להלוואות כספים בברכה לרבנים

ישנה מחלוקת בין הראשונים האם מצוות הלוואה (אם כסף תלווה את עמי - שמות כב) ומצוות צדקה (פתוח תפתח דברים טו) הם שתי מצוות נפרדות (רמב"ן השגות לספר המצוות עשה טז) או מצווה אחת (רמב"ם עשה קצה, ספר החינוך תעט). בגדיל לעשות הרמב"ם והשולחן ערוך(יורה דעה רמט סעיף ו') למנות את מצוות ההלוואה כדרך המעולה לקיום מצוות הצדקה. לכאורה ההשלכה של מחלוקת זאת היא העם ניתן לקיים במעות מעשר כספים, שיסודם לצדקה גם את מצוות ההלוואה או לא (אהבת חסד לחפץ חיים חלק ב פרק יח) אלא שיש להשיג שגם לשיטת הרמב"ן ניתן אולי לומר שאפשר לקיים מצוות בכלל בכספי מעשר כדעת הש"ך(יורה דעה רמ"ט) ובנוסף אם כסף זה יינתן בעתיד לצדקה אלא שלעת עתה הוא ישמש לקרן הלוואות. על כן הציע החפץ חיים (אהבת חסד שם) כהכרעת הלכה למעשה, לקחת שני שליש מכספי מעשר הכספים לצדקה ובשליש לקיים מצוות הלוואה ובשו"ת שבט הלוי (חלק ט סימן רא) התיר עד כמחצית הסכום למצוות הלוואה והשאר לצדקה. לאור הנ"ל בוודאי שיש ערך גדול בהקמת גמ"ח הלוואות לאברכים אך במקביל יש לקיים גם את מצוות הצדקה עצמה בנתינת מתנה לעני לפי הדברים שכתבנו לעיל. מי שלבסוף ייתן את רוב הסכום של ההלוואה לצדקה יכול א לחלוק סכום גדול בהרבה לטובת גמ"ח ההלוואות.