שאלה
שלום ותודה מראש.
לא אני שאלתי את השאלה הקודמת, אך קראתי את התשובה לשאלה, ואנו עומדים בפני מצב דומה, אבל:
א. חשוב לציין כי נוכל איכשהו להסתדר מבחינה חודשית עם פריסה ארוכה יותר של המשכנתא, אלא שמדובר במעמסה שתימשך הרבה יותר שנים (ובהתאם, תגזול הרבה יותר כסף עקב הריבית), ויהיו השלכות לפרק זמן זה כי בעתיד צפויות להיות הוצאות גדולות יותר (חינוך ילדים ובע"ה עוד ילדים וכיו"ב).
ב. כעת (טרם המשכנתא) אנו מפרישים מעשר, ורצינו, לתכנן משהו אחר: לקחת משכנתא עם החזר חודשי גבוה יותר במקום המעשר, אך לתת את המעשר לאחר סיום החזר המשכנתא. במילים אחרות כאילו ללוות ממעשר הכספים ולהחזיר בעתיד. האם אפשרי לאור מה שציינתי בסעיף א, שמבחינה חודשית נסתדר ואני מעוניין לחסוך בלבד כאמור? כמובן שנמשיך לתת צדקה אך פחות ממעשר. עם מעשר + החזר חודשי גבוה - לא נוכל להסתדר גם מבחינה חודשית.
ג. שאלה חשובה לא פחות מבחינתי, מצד אמונה וביטחון - האם ראוי יותר לומר שאני בוטח בה’, וממשיך לתת מדי חודש מעשר במחיר הפריסה הארוכה, או שאין בעיה כל עוד אני מחזיר בעתיד והאמירה אינה רלוונטית?
סליחה על השאלה הארוכה. שוב תודה.
תשובה
א. אני חושב שעדיף לגמור את המשכנתא יותר מהר.
הרי אם אדם לא יכול לתת מעשר כספים אז הוא פטור, בכלל מעשר כספים זה לא חובה, יש עדות שנהגו ויש עדות שלא נהגו, אלה שנהגו ודאי שזה דבר יפה, אבל אם זה מכביד עליך ואתה צריך לשלם יותר ריבית, אז עניי עירך קודמים ואתה קודם, ולא חייב לתת מעשר כספים.
ב. אפשר אחרי שגומרים את המשכנתא לתת מעשר על מה שלא נתתם בשנים ששילמתם את המשכנתא.
בגלל שמעשר כספים זה לא חיוב על הגברא, זה לא כמו מעשר תבואה שהתורה חייבה, במעשר כספים זה רק מנהג, מנהג טוב כמובן, אבל אי אפשר לחייב אדם לתת אם זה פוגע ומעמיס לו על המשכנתא והריבית.
ג. לא שייך לומר כאן חוסר ביטחון, אדם נוקט בצעדים שקודם כל משלם את המשכנתא ואת החובות שלו, ואחר כך כשירווח לו, יתן צדקה כיד השם הרווחת לו.
