כתבתם שלא לעשות תהולכה גדולה, אבל כן לעשות שירות ופסוקים וסעודה. האם זה נדרש לפני שמתחילים להשתמש? כמו כן מה הדרך להעביר הספר מבית התורם בירושלים אל בית הכנסת במושב בשפלה? האם מותר שכוב ברכב או בבאגז מספיק עטוף בטלית או בתיק?

שלום וברכה, במקרה שהספר תורה היה מוטעה מאד והיה תיקון יקר הורה הגר"ש וואזנר לעשות סעודה לא גדולה מדי לגמרה של תורה, ויגידו שירות ופסוקים הנהוגים לומר בהכנסת ספר תורה חדש אך לא להוליכה לבית המדרש על ידי תופים ומחולות (נטעי גבריאל הכנסת ספר תורה יח כ). הגר"א נבנצל שליט"א אמר לי שלא נוהגים לעשות סעודה ולומר פסוקים כלל. לכן בנידון שלכם אם היה תיקון לא גדול מדי ודאי שאין צורך לעשות כלום. גם אם היה תיקון גדול מאד אין צורך לעשות כלום (וכדברי הגר"א נבנצל שליט"א). אם תרצו להגיד פסוקים וסעודה (כהוראת הגר"ש וואזנר) אפשר לעשות, אך אין בעיה לקרוא בתורה לפני זה. לגבי העברת הספר למקום אחר זה מספיק מכובד איך שכתבת. הרחבה: לגבי כיסוי הספר תורה בעת הולכתו, ראה בפסקי תשובות (קלה כה) שכתב שבשעה שמובילים אתה ברחוב נוהגים לכסותה בטלית. וציין בהערה שבספר צדקה ומשפט (פט"ז הערה ג') כתב שאין לזה מקור. וביאר הפסקי תשובות שכנראה נהוג להצניעו בטלית עקב החשש ממקומות מטונפים שמצוי ברחובות שיש ליזהר. וראה בכף החיים (קלה עד) על פי הזוהר שיש ללוות אותה בעשרה. אך ראה ביביע אומר (ח"ז סי' נו אות ב) שכשמוליכים אותו בהצנע לכת בתוך מכונית מיוחדת נראה שיש להקל גם בלא עשרה אנשים. הערת הג"ר שלמה הירש שליט"א: "לא ברור לי שאפשר להניח בבגז, שבגז אפשר שחשוב כקרקע הרכב, ועוד שיתכן שלכתחילה יש להחזיק את על ידי אדם. סמך לדבר מדברי השו"ע יוד רפג ג, ובש"ך שם סק"ה לעניין רוכב על החמור שיש להחמיר בכבוד תורה לנשאו בחיקו כנגד ליבו. אף שאין זה ראיה ממש ששם אם יניח על החמור אסור משום שיושב על מקום שמונח עליו ס"ת משא"כ ברכב. מ"מ משמע קצת שלכתחילה יש לנשאו בחיקו".