שלום לרב. אדם מהקהילה שלנו עבר תאונה והרכב טוטאלוס. הביטוח אמרו לו שיביאו לו את הכסף רק עוד שלושה חודשים. מכיוון שהוא נתקע התחיל כל שבוע מחדש לראות מי יכול לעזור לו. לקחתי על עצמי יוזמה ולקחתי עבורו הלוואה מהבנק בריבית גבוהה והעברתי לו את הכסף לקניית רכב. הריבית עליי. מבחינתי זה גמח. אבל עדיין יש לי ריבית מאוד גבוהה לשלם לבנק בסוף התהליך. האם סכום הריבית יכול להחשב ככספי מעשר?

ראשית נאמר שעשית מעשה חסד גדול בדאגה לחבר שנפל באופן זמני מנכסיו. נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה קס סעי יח) שמותר להלוות מעות של הקדש/עניים וכדו' בריבית דרבנן(על מנת לייצר רווחים לקופת הצדקה) אבל משמע משם שאסור ללות כסף בריבית לצורך עניים. אמנם יש שהתירו על פי דברי הירושלמי בפרק בן סורר ומורה שכתב "לווין בריבית לחבורת מצווה" ופרשו זאת בלווה מישראל בריבית קצוצה(עיין בתשובות מימוניות להרמב"ם משפטים סימן יד) אבל לא נפסק כך להלכה. בשו"ת יביע אומר(יורה דעה סימן יג) דן הרב עובדיה זצ"ל בשאלה זו, האם מותר ללות כסף בריבית מישראל לצורך עניים. בתחילה רצה להתיר על ידי שליח, לא על ידי העני עצמו (על פי היתר של הרמ"א שם בסעיף טז) אך למעשה התיר רק בצירוף "היתר עיסקא" לעשות כן. למעשה נראה שכיוון שכיום יש לכל הבנקים היתר עיסקא, ואתה לווית (כשליח) בריבית מהבנק על שמך,לצורך עני, הרי ממש נהגת כהיתרו של הרב עובדיה זצ'ל. האם לראות את הסכום של הריבית ממש כצדקה ולחשב אותה כחלק ממעשר הכספים, נראה לענ"ד שלא. שהרי כסף זה לא הגיע אל העני בסופו של דבר אלא רק היה כהוצאות על מנת להשיג את ההלוואה לעני. אבל נראה לענ"ד שניתן להוריד את הסכום הזה מסכום החישוב שממנו את מחשב את סכום המעשר(כמו שמנקים הוצאות עסק מהרווח ורק מהסכום הזה מפרישים מעשר)