מדוע ענינו בתענית ציבור נאמרת בחזרת הש"ץ ברפאינו ובתפילת היחיד בשומע תפילה (נוסח ספרד, אשכנזי). מדוע יש הבדל ואין אחידות בין המיקומים?

שלום רב, הגמרא (תענית יג:) עוסקת בשאלת המיקום של בקשת "עננו", שמוסיפים בתפילת עמידה בתענית, הנקראת בפי חז"ל "צלותא דתעניתא", כלומר תפילת התענית, ושואלת הגמרא "והיכן אומרה", ועונה "בין גואל לרופא", רב יצחק הקשה על כך, "וכי יחיד קובע ברכה לעצמו", ולכן הסיק שיש לאומרה בשמוע תפילה. שהיא ברכה כללית שניתן להוסיף בה בקשות שונות. ומבואר ברש"י (שם ד"ה בשומע תפלה) שיחיד לאומרה בשומע תפילה, כיון שתוכן ברכת שומע תפילה וחתימתה מתאימים לכל בקשה (ראה גם בשו"ע סי' קי"ט), ולכן היא מתאימה גם גם לבקשת עננו בזמן תענית. וכן מבואר בתוס' (שם ד"ה אלא). ונראה לבאר שבציבור, הש"צ צריך לכוון עבור כולם, גם אלו שאינם מתענים, ולכן צריך לאומרה כברכה בפני עצמה. מה שאין כן ביחיד שיש מי שמתענה ויש כאלו שאינם מתענים כגון חולים וכדו', לכן לא תקנו עבור היחיד ברכה בפני עצמה, והתייחסו לכל אדם באופן פרטני, וכמו יחיד שמוסיף בקשות פרטיות בשומע תפילה. בברכה רבה,