שלום לרב. השוכר שלי ביקש לצאת מוקדם וזה הותנה מראש בחוזה במציאת שוכר אחר. הוא מצא שוכר שהתברר שהוא אריטראי (כבר שנים בארץ ויודע עברית שוטפת ואינו מסוכן כמו אחרים), שאלתי רב והוא אמר שמותר להשכיר לו. אם אכן כך הדין, נזכרתי שהציעו לי לפני כן להשכיר את הבית לחברה יהודית שמעסיקה פועלים תאילנדים, והם מוכנים לשלם כאלף שקל יותר לחודש, יש לציין שאני גר בשכונה שיש בה הרבה גויים גם ככה, וכך גם בבניין. יש לנו קושי כלכלי ואיני מוצא שוכר יהודי, ושאלתי אם מותר לי להשכיר את הדירה לחברה הזאת ?

שלום וברכה, מעיקר הדין מותר להשכיר דירה לגוי בארץ ישראל כמבואר בשולחן ערוך (יו"ד סי' קנ"א), ואם כן הוא הדין כאשר מדובר חברה יהודית שמעסיקה גויים (ואף יש מקום לומר שבעלי החברה הם השוכרים העומדים מולך). עם זאת, יש איסור להשכיר לגויים דירה בארץ ישראל, אם מדובר בעובדי עבודה זרה, או שהמגורים שלהם עלולים לגרום נזק או אי-נעימות לשכנים היהודים או להרחיק אותם מהאזור. כמו כן, ראוי להחתים את החברה על אחריות מניעת רעש מפגעים והטרדות. היתר זה שייך רק באופן שאכן נעשתה השתדלות למצוא שוכר יהודי ולא נמצא. כמובן שאם יש מרא דאתרא במקום, הוא צריך להכריע, ואם יש לו הוראה ברורה, יש לנהוג כפי הוראתו. מקורות: ראשית נקדים שסוגיה זו חמורה, בפרט בארץ ישראל, כאשר אוייבינו קמים עלינו מבית ומחוץ, וב"ה שהקב"ה מצילנו מידם. ולכן אין תשובה גורפת לכל השאלות. ננסה לפרט את פרטי הדין, ובכל מקרה יש לעשות שאלת חכם כדי לוודא שלא עוברים חלילה על איסורים חמורים ונזק ליהודים הגרים בקרבת מקום. וראוי לפתוח סוגיה זו, עם דבריו החריפים של מרן השו"ע בהלכות מצרנות (חו"מ סי' קע"ה סע' מ'): "המוכר לעובד כוכבים או שוכר לו, היו משמתין אותו עד שיקבל עליו כל אונס שיבא מהעובד כוכבים, עד שינהוג העובד כוכבים עם בן המצר שלו בדיני ישראל בכל. ואם אנסו בדבר שלא כדין ישראל, משלם המוכר". וז"ל מרן שו"ע (יו"ד סי' קנ"א סע' ח'): "אין מוכרים להם בתים ושדות בארץ ישראל; אבל משכירין להם בתים, ולא שדות. ובסוריא, מוכרים בתים ומשכירים שדות. ובחוצה לארץ, מוכרים אלו ואלו". ואם כן מותר מעיקר הדין להשכיר דירה לגוי בארץ ישראל. עם זאת הוסיף מרן המחבר (שם סע' ט'): "לא ימכור ולא ישכיר לג' עובדי כוכבים ביחד, בשכונות היהודים. אבל לאחד או לשנים, מותר למכור או להשכיר כל מה שירצה, ולא חיישינן שמא ימכור או ישכיר הוא לאחרים". והנה כל האמור, הוא באופן שמשכירים לג' גויים, היינו בג' בתים, אך בבית אחד אף שגם זה אינו ראוי, הדבר מותר מעיקר הדין אם אין חשש שהם מכניסים לשם עבודה זרה. אולם אם יש חשש שהדבר יגרום לשכונה של גויים, ויגרום לגויים להשתלט שם על הדירות ולהבריח את היהודים, הדבר אסור. עוד כתב המחבר (שם סע' י'): "אף במקום שהתירו להשכיר, לא התירו אלא לאוצר וכיוצא בו, אבל לא לדירה, מפני שמכניס לתוכו עבודת כוכבים בקבע". והוסיף הרמ"א בשם הרא"ש (ע"ז פ"א סי' כ"ב) והטור, שכיום נהגו להקל להשכיר דירה לגוי, כיון שאין נוהגים להכניס עבודת כוכבים בבתיהם". והעיר זקני הש"ך (שם סקי"ז) שהרי רואים שיש גויים שמכניסים ע"ז בבתיהן, ולכן כתב שסומכים על התירוץ השני של הרא"ש, שקיי"ל כמ"ד "שכירות ליומיה ממכר הוא". והוסיף בשם התוס', שדין זה שייך דווקא בארץ ישראל שאנו מצווים לשרש ממנה ע"ז, משא"כ בחו"ל. וראה בדרכי תשובה (סי' קנ"א ס"ק כ"ג) שכתב בשם בשו"ת קול אריה שהעיקר להורות בדין זה כדעת הש"ך דאסור גם בזמן הזה "לעשות שכינה", הכוונה שכונה של גויים מחשש שהם השתלטו על האיזור ויארע סכנה ליהודים ע"י כך ח"ו, כמבואר בט"ז (שם סק"ז) ובאחרונים. ולכן דין זה שייך, אפילו בחו"ל. כמו כן דנו הפוסקים ביחס לאיסור לא תחנם, ובשו"ת אמרי שפר (סי' צ"ב) כתב שהלכה כדברי הב"ח (סי' רמ"ט), שכל האיסור הוא משום ע"ז, אך בגוי שאינו עובד ע"ז אין איסור "לא תחנם", וכן העלה בשו"ת צי"א (חלק ט"ו מ"ז אות ה'). ואף שכתב מרן החזו"א זצ"ל (שביעית סי' כ"ד), שיש איסור תורה של "לא תחנם" במכירת קרקעות ארץ ישראל לגוי, על ידי הרבנות הראשית, אשר נעשו שליחים של החקלאים בעלי הקרקעות, כדי להפקיעם מקדושת שביעית, מכל מקום כבר השיב על דבריו בשו"ת יביע אומר (ח"ח חו"מ סי' ב'), והביא סוללה של ראשונים ואחרונים שאין בגוי שאינו עובד ע"ז, לא תחנם. ואם כן בארץ ישראל, הכרעת הפוסקים שאין איסור בהשכרת דירה בא"י לגוי, ואף שלכתחילה ודאי שיש לעשות כל השתדלות כדי למכור ליהודי, אולם גם באופן שהבחירה בין יהודי לגוי אך הגוי משלם יותר ואין חשש של היזק ממנו, הרי מעיקר הדין הדבר מותר, כפי שעולה מדברי מרן השו"ע (חו"מ סי' קע"ה סע' מ"א): "במה דברים אמורים, כשיכול למוכרה או לשוכרה לישראל בדמים שנותן העובד כוכבים. אבל אינו חייב למוכרה לישראל בפחות. ואי חזינן שהעובד כוכבים מכוין לקנות במצר ישראל כדי להשחית נחלתו, הכל לפי ראות הדיין". ועי' בסמ"ע (שם). אם כן בנידו"ד אם בשכונה יש מורכבות למצוא יהודים (בפרט באמצע זמן השכירות), והברירה היא בין אותה חברה לבין אותו גוי, הדבר מותר. לכן בנידון השאלה, אם אין חשש להכנסת עבודה זרה לביתו, ואין חשש סכנה או פגיעה ביהודים הדרים שם ח"ו, ניתן להשכיר את הדירה לחברה היהודית שמציעה את הסכום היקר יותר, אע"פ שהיא מתכוונת להכניס לשם מספר פועלים, וכן אמר לי הג"ר אברהם צבי הכהן שליט"א. בפרט יש מקום להקל ולומר שהשוכרים הם בעלי החברה ולא הפועלים שהם רק מקבלים תנאי עבודה תמורת פעולתם. כמובן שיש לעשות עם החברה חוזה מסודר, כדי שלא תצא תקלה בהתנהלות של הפועלים באותה שכונה. בברכה רבה,