שלום הרב, בשו"ע כתוב דברים חמורים מאוד על הרוח רעה ששורה על הידיים. לצערנו אחד מבני משפחתנו לא נוטל ידיים בבוקר. הוא בוגר ובד"כ לא נוגע בידיים באוכל אבל לעתים יתכן שזה קורה. כמו כן מה לגבי נגיעה בפתחי הגוף של אחרים (ליטוף של אחים קטנים וכד) איך לנהוג בעניין נגיעתו במאכלים ובאנשים ? האם יש צדדים להקל יש לציין שכל הערה בנושא מן הסתם לא תתקבל ברוח טובה.

צערכם מובן, כמי ששואפים לקדושה וטהרה, אבל הדבר לא נוגע רק לביתכם פנימה, אלא גם למזון המגיע מהמפעלים והמאפיות רבים לא נוטלים ידיים! ולכן מסתמכים על דברי הרמב"ם בזמן הזה אין רוח רעה מזקת. ועוד סומכים על הפוסקים שהמאכל אינו נאסר. ועוד שבדרך כלל אנשים רוחצים ידיהם ופניהם בבוקר, אומנם ללא סירוגין ונטלה, ומתייחסים למים מתחלפים כסירוגין. (נטלה כותב השו"ע שטוב ליטול כך) לכן במצב הנוכחי נכונה דרככם לא להעיר בדבר שלא יישמע, הביקורת תגביר את הריחוק והכעס. ודווקא החיבוק והמתינות תביא לחיבור למשפחה ולדרככם. (שו"ת יבי"א ד,א מביט הוכחות שהאוכל במאפיות לא נאסר. הליכות שלמה כ, כה)